ע"ע 28646-05-15

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופט דניאל גולדברג ונציגת הציבור גב' שרה פנסו; ס"ע 10219-01-2 וס"ע 10235-01-12), מיום 1.4.15, במסגרתו חויבה המבקשת לשלם לכל אחד מהמשיבים זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתם אצלה וסיומה.

    

    

   הרקע לבקשה:

2. המשיבים הועסקו כשומרים על ידי המבקשת, חברה המספקת שירותי שמירה וניקיון, בעיקר באתרים של חברת "סלקום" בירושלים. המשיב 1 החל לעבוד בחודש מרץ 2004, והמשיב 2 בחודש ינואר 2003. שכרם של המשיבים שולם על בסיס שכר שעתי אשר התעדכן מעת לעת, ובשלב מסוים הוחתמו על טפסי הסכמה לקבלת תוספת 9% לשכרם, כתמורה כוללת בעד עבודה בשעות נוספות. בחודש דצמבר 2009 הפסיקה המבקשת לספק שירותי שמירה לחברת "סלקום", והציעה למשיבים לעבור לאתר חלופי במחסום היישוב גבעת זאב. המשיבים סירבו להצעה זו ובהמשך התקיימו בין הצדדים התכתבויות שונות בעניין זה. בסוף חודש דצמבר 2009 הסתיימה עבודתם של המשיבים ב"סלקום", והם לא עברו לעבוד בפרויקט גבעת זאב או בכל עבודה אחרת אצל המבקשת. המשיבים אף לא נשארו לעבוד באותם אתרים באמצעות קבלן השמירה החדש.

3. בבית הדין האזורי התבררו במאוחד תביעות שהגיש כל אחד מהמשיבים כנגד המבקשת לתשלום הפרשי שכר, גמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וזכויות סוציאליות נוספות. המשיבים טענו, בין היתר, כי המבקשת פיצלה באופן מלאכותי את שכר היסוד שסוכם מולם לרכיבים פיקטיביים, כגון "הפרש שעות", "ש. נוספות 9%" ועוד, ובכך נמנעה מלשלם להם את זכויותיהם הסוציאליות על יסוד שכרם האמיתי.

4. בפסק הדין מושא הבקשה, התקבלו תביעות המשיבים בחלקן. בית הדין קבע, בהסתמך על מכלול הראיות שהובאו בפניו, כי ממועד תחילת העבודה של המשיבים ועד לחודש ינואר 2008 שכר היסוד השעתי שלהם פוצל באופן מלאכותי לרכיבים פיקטיביים בתלושי המשכורת, והחל ממועד זה ועד לסיום העבודה נרשם שכר היסוד האמיתי בצירוף תוספת בשיעור 9% במקום גמול בעד עבודה בשעות נוספות, על פי הוראות צו ההרחבה דאז בענף השמירה (להלן: הסדר התמורה הכוללת). עם זאת נקבע, כי לא התקיימו כל דרישות צו ההרחבה המאפשרות ליתן תוקף להסדר התמורה הכוללת, ובין היתר לא הוכח שהועברו עותקים מההסדרים למועצת הפועלים. לפיכך נקבע כי המשיבים זכאים לגמול שעות נוספות בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 (להלן: חוק שעות עבודה ומנוחה), אך על מנת שלא לזכותם בכפל תשלום - בקיזוז התמורה ששולמה להם על פי הסדר התמורה הכוללת. לאחר שנקבע שתחשיבי המשיבים שגויים, פסק בית הדין, על פי חישוב שערך על בסיס חודשי, לטובת המשיבים, גמול בעד עבודה בשעות נוספות וכן לטובת המשיב 1 הפרשי שכר יסוד.

5. אשר לנסיבות סיום העבודה, קבע בית הדין כי בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי החדש בענף השמירה אין עוד זכאות אוטומטית לפיצויי פיטורים בעת חילופי קבלנים במקום העבודה. עם זאת, שוכנע בית הדין – על יסוד הראיות שהוצגו בפניו – כי עבודתם של המשיבים באה לידי סיום בשל סיום ההתקשרות בין המבקשת לבין "סלקום" (ולא מטעמים אישיים כפי שניסתה המבקשת להוכיח), וכי הצעת העבודה החלופית שהוצעה להם היוותה הרעה מוחשית בתנאי עבודתם. בית הדין הוסיף וקבע כי סיום עבודתם של המשיבים באתרים בהם הועסקו ללא הצעת עבודה חלופית סבירה שקול לפיטורים, ולכן המשיבים זכאים לפיצויי פיטורים וכן לחלף הודעה מוקדמת.

   אשר ליתר הזכויות הסוציאליות, קבע בית הדין כי המשיבים זכאים לדמי הבראה, דמי חגים, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, השבת ניכוי שכר בגין "פיקדון ציוד" והמשיב 1 גם לפדיון חופשה.

6. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין, אשר סב על נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים וזכאות המשיבים לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת; תוקפו של הסדר התמורה הכוללת; וכן אי קיזוז תשלום ביתר ששולם לפי הנטען למשיב 1. במקביל להגשת הערעור הגישה המבקשת את הבקשה שלפני, בה היא עותרת לעיכוב תשלום הרכיבים מושא הערעור (העומדים לפי חישובה על סך כולל של 101,250 ₪) ולחלופין להפקדת סכום כלשהו בקופת בית הדין עד להכרעה בערעור.

   להשלמת התמונה אציין כי בהתאם להחלטת רשם בית דין זה, השופט כאמל אבו קאעוד, מיום 4.8.15, הוארך המועד להגשת הערעור עד למועד הגשתו בפועל.