ע"ע 28480-02-16 ד.ע יבוא וניהול מסעדנות בע"מ נ' יחיאל יצחק בודה

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת מיכל לויט ונציגי הציבור גב' חנה קפלניקוב ומר אורי מתתיהו; סע"ש 11611-10-12) מיום 3.1.16 (להלן: "פסק הדין") שניתן בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת.

הרקע לבקשה:

2.המבקשת היא חברה לניהול מסעדות, אשר הפעילה בתקופה הרלוונטית לענייננו (חודש אפריל 2010 עד ינואר 2012), את מסעדת אלפרדו בפתח תקווה (להלן: "המסעדה").

3.המשיב התקבל לעבודה בשירות המבקשת כמלצר במסעדה, בחודש אפריל 2010; ועבד בשירותה עד שנפגע בידו בסוף ינואר 2012, בתאונה אשר איננה קשורה למקום העבודה.

4.בחודש אוקטובר 2012 הוגשה התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בקצרה יאמר, כי בתביעה טען המשיב, כי לאורך תקופת הקשר לא שילמה לו המבקשת שכר, לא דאגה לו לזכויות סוציאליות ולא שולמו לו דמי מחלה להם הוא זכאי. על רקע זה ביקש המשיב בתביעתו לחייב את המבקשת בתשלום שכר, בדמי מחלה ובזכויות נלוות - פדיון חופשה, דמי הבראה, תשלום עבור ימי חג, החזר הוצאות נסיעה ופיצוי בגין הפרשה לקרן פנסיה – ופיצוי בשל התנהלות בחוסר תום לב והפרת חוקי העבודה.

5.בפסק הדין התקבלה בעיקרה תביעת התובע ונפסקו לו הפרשי שכר, פדיון ימי מחלה, דמי פדיון חופשה, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה, פיצוי על הפרת חקיקת המגן ושכר טרחה בסכום כולל של כ-103,000 ₪.

6.בפברואר 2016 הוגש ערעור על פסק הדין ובעקבותיו הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, מושא החלטה

זו. הערעור מופנה על השכר שנפסק לתובע במסגרת פסק הדין, על הקביעה לפיה על המבקשת לשלם למשיב פדיון מחלה ועל שכר הטרחה בו חויבה המבקשת.

7.בקצירת האומר, אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקשת לא שילמה למשיב שכר ישירות, אלא זקפה את התשר שהעניקו הסועדים למשיב לטובת השכר. באופן זה, התשר שהשאירו הסועדים למשיב, נשאר בידיו ומידי חודש הנפיקה המבקשת למשיב תלוש שכר בגובה שכר המינימום. על פי פסק הדין, אין לראות בתשר כתשלום שבא על חשבון שכר העבודה; ולפיכך זכאי המשיב לשכר עבודה בסכום הנתבע בכתב התביעה (ראה: סעיף 30 לפסק הדין).

בפסק הדין קיבל בית הדין האזורי את טענת התובע לפיה עבד במתכונת קבועה שכללה שעות נוספות (ראה: סעיף 39 לפסק הדין); ועל בסיס האמור נקבע כי המשיב זכאי לשכר על פי תחשיביו (ראה: סעיף 40 לפסק הדין).