בלקירסקי נ' אופטיקה הלפרין בע"מ

הרשמת אפרת קוקה

1. לפנַי בקשת המשיבה לחיוב המערערת בערובה להבטחת הוצאותיה בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 8.6.2016 (כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין ונציגי הציבור מר משה קרבצקי ומר אלי אליהו; ס"ע 41111-02-12), אשר דחה את תביעתה של המערערת לתשלום פיצויי פיטורים, תוך חיובה בהוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח.

    

   רקע הבקשה בתמצית:

2. המערערת הועסקה החל מיום 1.4.2000 כמוכרת בחנות אופטיקה שהפעילה המשיבה בעיר חדרה. המערערת הודיעה למשיבה במכתב מיום 27.9.2009 על התפטרותה, בשל אי שביעות רצון מהשכר המשולם לה ונוכח מה שכינתה "מעקב תמידי ובלתי מתפשר אחרי העובדים" באמצעות מצלמות שהותקנו בחנות.

3. המערערת הגישה לבית הדין האזורי בחיפה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בסך של 42,563 ש"ח. ביסוד התביעה עמדה טענתה של המערערת להתפטרות בדין מפוטר, בהתאם להוראת סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. זאת, נוכח טענתה בדבר "הטרדה וההתעללות הנפשית" שנגרמו לה בעטייה של המצלמה שהותקנה בחנות.

4. התביעה נדחתה תחילה בפסק דינו של בית הדין האזורי מיום 2.7.2013, אשר ניתן על יסוד סיכומי הצדדים בכתב ומבלי שנשמעו ראיותיהם. במסגרת ערעור שהוגש על פסק דין זה, הגיעו הצדדים לכלל הסכמות אשר קיבלו תוקף של פסק דין, לביטול פסק דינו של בית הדין האזורי ולהחזרת הדיון לאותו הרכב אשר יורה על אופן המשך ההליכים בפניו (ע"ע 8653-10-13). לאחר ששמע את עדויות הצדדים וראיותיהם, דחה בית הדין האזורי בשנית את תביעתה של המערערת בפסק דין מיום 8.6.2016, תוך שקבע, בין היתר, קביעות אלה: המצלמה שהותקנה על ידי המשיבה היא מצלמה גלויה שהותקנה באזור ציבורי; המערערת ידעה על קיומה של המצלמה סמוך לאחר התקנתה; המצלמה הותקנה מטעמים לגיטימיים, למניעת גניבות בחנות, כאמצעי הרתעה ואכיפה וככלי ניהולי מודרני (להלן: פסק הדין).

5. המערערת הגישה ערעור על פסק הדין בו שבה, בין היתר, על טענותיה אודות התנכלות והתעללות נפשית מצד סמנכ''ל המשיבה.

6. בד בבד עם הגשת הערעור, הגישה המערערת גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה בהחלטתה של כב' השופטת דוידוב מיום 7.12.2016, והמערערת חויבה בהוצאות הבקשה בסך של 2,000 ש''ח (להלן – ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע).