מוצרי שלם אריזות (1998) בע"מ נ' עזרוב

השופט רועי פוליאק

ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מיכל נעים דיבנר ונציגי הציבור ה"ה דב מרדלר ואדם עינב; ס"ע 27685-11-09), לפיו חויבה המערערת לשלם למשיב פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. כמו כן חויבה המערערת לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.

רקע וההליך בבית הדין האזורי

1. המשיב הועסק כמלגזן בשורות המערערת (להלן גם – החברה), העוסקת בייצור אריזות פלסטיק, מיום 16.2.2004 ועד ליום 14.2.2007 עת פוטר מעבודתו, ללא הודעה מוקדמת, בגין חשד כי המשיב ושלושה מחבריו לעבודה, גנבו חומרי גלם מהחברה, העמיסו אותם על משאיות ומכרו אותם למפעל אחר העוסק בתחום פעילותה של החברה.

    

2. כשנתיים וחצי לאחר פיטוריו הגיש המשיב תביעה לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת כנגד החברה. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה במלואה. בית הדין קבע, לאחר שניתח את עדויות הצדדים, כי לא עלה בידי החברה להרים את הנטל המוטל עליה ולהוכיח כי המשיב היה מעורב במעשי הגניבה. בית הדין היה מודע לכך, כי המשיב נעצר, בעקבות תלונת הבעלים של החברה, בסמוך לפיטוריו, וכי במועד מתן פסק הדין אמנם לא הוגש כתב אישום אך התיק טרם נסגר, וציין:

    

   "לבסוף נציין אך זאת – תיק החקירה כנגד התובע עדיין פתוח ואנו לא קיבלנו כל אסמכתא כי נסגר. איננו יודעים מה מכיל תיק החקירה בחובו ואם יש בו ראיות טובות המצביעות על התובע כשותף לעבירה הנטענת, אם לאו. מכל מקום, ראיות כאמור, לא הוצגו בפנינו כלל ועל כן אין להבין מדברינו לעיל כאילו קבענו מסמרות בדבר חלקו או העדר חלקו של התובע במעשי הגניבה מהנתבעת. כל שעולה מדברינו לעיל, הוא, כי לא הוכח בפנינו, במידה ההוכחה המוגברת החלה על הנתבעת, קשר בין התובע למעשי הגניבה שהנתבעת טוענת להם. על כן אין לנו אלא לדחות את טענת הנתבעת לזכותה לשלול מהתובע את זכותו להודעה מוקדמת לפיצויי פיטורים" [ההדגשה במקור].

    

3. משכך, חייב בית הדין האזורי את החברה לשלם למשיב פיצויי פיטורים בגין שלוש שנות עבודתו בסכום של 14,220 ₪ ותמורת הודעה מוקדמת בסכום של 4,740 ₪. בשולי פסק הדין נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות החברה שנטלה לעצמה חירות לנהוג במשיב "כאילו היה חפץ ריק מתוכן" ופיטרה אותו ללא שימוע תוך הטלת דופי ביושרו ובנאמנותו למקום העבודה. בנסיבות אלה, חייב בית הדין את החברה לשאת בהוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דינו "באופן שיהלום את מורת רוחנו מהתנהלותה בכל הנוגע לפיטוריו של התובע" בסכום של 8,000 ₪. בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה.