ע"ע 24942-10-14 . ניתנה ביום 25 פברואר 2015

לפניי בקשה לסילוק על הסף של ערעור המשיב אשר הוגש על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 24.8.14 (סגנית הנשיא איטה קציר ונציג הציבור מר ישעיהו פטוקה; ק"ג 52282-01-12).

בבסיס הבקשה עומדת טענת המבקשת כי הערעור הוגש באיחור.

כללי

על יסוד חומר הראיות שהונח בפני בית הדין קמא, ואשר על פניו אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים, נקבעו הקביעות העובדתיות שלהלן.

המשיב היה מבוטח במבקשת מחודש 1/1967 ועד חודש 12/1996, במשך 30 שנה. המשיב ביקש לפדות את הכספים שנצברו לזכותו בקרן הבניין, ועל פי מסמך מיום 22.3.01, עמדו לזכותו הסך של 229,215 ₪. ביום 17.5.01, חתם המשיב על טופס "בקשה למשיכת תגמולים מהקרן וויתור על זכויות הפנסיה". ביום 1.8.01, המציאה המבקשת לידי המשיב עותק מפירוט החשבון המעודכן וכן ההמחאה ע"ס 181,028 ₪.

משסבר המשיב כי לא קיבל את מלוא הסכום, הגיש ביום 11.3.02 תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה במסגרת ע"ב 865/02, לתשלום ההפרש (להלן: "התביעה הראשונה"). ביום 8.4.02, או בסמוך לכך, הגישה המבקשת במסגרת התביעה הראשונה, בקשה למחיקת התביעה על הסף בטענה, כי הסכסוך בין הצדדים אמור להתברר בוועדת הערעורים אשר הוקמה מכוח התקנון, וחבריה מונו ע"י האגף לביטחון סוציאלי של ההסתדרות הכללית, שהיה קיים אז (להלן: "הוועדה" או "ועדת הערעורים"). ביום 25.4.02, הודיע המשיב על הגשת התובענה לוועדה, ועל כן, ביקש למחוק את התביעה בבית הדין ופנה בסמוך לכך לוועדה.

כפי שעולה מהחלטת הוועדה מיום 30.5.05, הצדדים סיכמו להיפגש זה עם זה ולהסביר כל צד למשנהו את טענותיהם המקצועיות (להלן: "החלטת הביניים"). המשיב נדרש להודיע לוועדה את תוצאות הפגישה, לשם קביעת המשך דיון. ביום 1.9.05, הודיע המשיב לוועדה, כי הפגישה לא צלחה, וכי בנסיבות העניין אין מקום לקביעת המשך הדיון, אלא להכריע על סמך החומר המצוי בתיק.