ע"ע 2482-05-16

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט יגאל גלם ונציגי הציבור מר משה קרבצקי ומר נחום שויצקי; סע"ש 44859-01-14) מיום 7.3.16, בו נקבע כי בין המוסד ובין המשיב 1 (להלן - המשיב) התקיימו יחסי עובד ומעסיק ובהתאם לכך חויב המוסד לשלם לאחרון פיצויי פיטורים וזכויות זכויות סוציאליות שונות המגיעות לו עבור תקופת עבודתו וסיומה אצלו בסכום כולל של 239,023 ₪. כמו כן חויב המוסד לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ש"ח.

    

   הרקע לבקשה

2. המשיב, רופא כירורג במומחיותו ובהכשרתו, פרש לגמלאות מתפקידו כמנהל מחלקה כירורגית בבית החולים "בני ציון" בהיותו בן 65 שנים.

3. לאחר פרישתו לגמלאות, החל המשיב לעבוד בשירות המוסד ביום 1.7.1992 כרופא שכיר בתפקיד רופא מחוזי בתחום נפגעי עבודה. העסקתו של המשיב הוסדרה במסגרת חוזה מיוחד שתוקפו הוארך מדי שישה חודשים באישורו של מנהל אגף כוח אדם במוסד.

4. על רקע גילו של המשיב ובהתייחס להוראות הדין בדבר המשך העסקת עובד מעבר לגיל פרישת חובה ובכלל זאת הוראות בדבר המשך העסקת עובד מעבר לגיל 70 שהיווה הסדר חורג בהתאם להוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התשכ"ט- 1968, וחוק יסודות התקציב, תשמ"ה- 1985, החליט מנכ"ל המוסד שלא לחדש את חוזה ההעסקה של המשיב שאמור היה להסתיים ביום 1.12.1999.

5. נוכח פניותיו של המשיב, בין היתר אל יועץ ראש הממשלה לענייני חברה ורווחה דאז - מר רפי אלול, הוחלט, לפנים משורת הדין, בשל נסיבות אישיות קשות (כלכליות ונפשיות), להאריך את המשך העסקתו של המשיב עד ליום 29.2.2000, בהיותו בגיל 73 (להלן - התקופה הראשונה).

6. עם סיום עבודתו בתקופה הראשונה, נערך למשיב גמר חשבון ובמסגרתו שולמו לו בתלוש שכר מחודש מרץ 2000 פיצויי פיטורים בסך של 100,989 ₪ ופדיון חופשה בסך של 19,792 ₪.