ע"ע 21785-01-15 פלונית נ' עיריית אלטירה

1. לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופט דורי ספיבק ונציג הציבור מר אלעזר פרידמן; סע"ש 23649-07-14) מיום 27.12.14, בה נדחתה בקשת המערערת למניעת פיטוריה.

על ההחלטה הוגשה בקשת רשות ערעור ולאחריה הסכימו הצדדים כי החלטת בית הדין האזורי תראה כפסק דין. בהתאם נקבע הדיון בערעור לפני מותב.

לדיון בערעור צורפה המשיבה 2 (להלן – המדינה), שלא היתה צד לדיון בבית הדין האזורי.

2. המערערת מועסקת במשיבה 1 (להלן – העירייה) כקצינת ביקור סדיר מיום 1.12.2002. אין חולק כי איוש משרתה של המערערת חייב מכרז.
3. ביום 10.1.12 הנחה משרד הפנים את ראשי הרשויות, ובכללן העירייה, לאתר עובדים שמועסקים שלא כדין, לרבות אם התקבלו לעבודה ללא מכרז מקום שמכרז שכזה נדרש. העירייה פעלה בהתאם ואיתרה כשמונים עובדים שלא נקלטו כדין. בהתאם להנחיות משרד הפנים ומשהעירייה סברה כי המערערת לא התקבלה במכרז, זומנה המערערת לשימוע, במסגרתו טענה כי היא התקבלה במכרז. משהמערערת לא הניחה את דעתה של העירייה לכך שהיא התקבלה במכרז הוצא לה מכתב סיום העסקה והחלו הליכים לאיוש משרתה במכרז.
4. המערערת פנתה לבית הדין בבקשה לסעד זמני כנגד פיטוריה וכנגד איוש משרתה במכרז. בדיון שהתקיים בבית הדין האזורי ביום 17.7.14 הסכימו הצדדים, בין היתר, כי למערערת ינתן פרק זמן נוסף להמצאת תצהירים של מי שיכול לתמוך בטענתה, והעירייה תשוב ותשקול עמדתה. המערערת המציאה לעירייה ארבעה תצהירים התומכים בטענתה לפיה התקבלה במכרז: גב' דבורה כהן, מפקחת מטעם משרד החינוך; מר נעים בשארה, מנהל מחלקת החינוך עד לשנת 2005; מר חליל קאסם, ראש העירייה בשנים 1998 – 2008; מר וסים קאסם, מנכ"ל העירייה בשנים 1999 – 2009. התצהירים נבחנו על ידי העירייה, והוחלט להותיר את ההחלטה בדבר פיטורי המערערת על כנה.
5. לאור עמדת העירייה פנתה המערערת לבית הדין האזורי, וניתן צו ארעי למניעת פיטורי המערערת. ביום 11.11.14 התקיים לפני בית הדין דיון בבקשה לסעדים זמניים. לפני בית הדין נחקרו המערערת, ארבעת המצהירים מטעמה והעדים מטעם העירייה - מר יוסף חאסקיה, גזבר העירייה, ומר עבד אלרחמן קשוע, מנכ"ל העירייה. לאחר ששקל את הראיות שלפניו קבע בית הדין האזורי כי לכאורה לא עלה בידי המערערת להוכיח כי התקבלה לעבודה בעירייה כדין בהליכי מכרז. להלן נימוקי בית הדין האזורי לקביעה עובדתית זו:

א. בתיקה האישי של המערערת או בגנזכי העירייה לא נמצאו מסמכים כלשהם המאשרים את דבר קיומו של אותו מכרז, ובכלל זה "הודעת פרסום המכרז בעיתונות, פרוטוקול המכרז, החלטה, וכתב מינוי המסתמך על החלטה של ועדת הבחינה".

ב. במהלך השימוע טענה המערערת כי במכרז היה מועמד נוסף – אדם בשם וליד מנסור. אלא שבהמשך, לאחר שהמנכ"ל דהיום העיד כי מר מנסור טען לפניו שהוא כלל לא ניגש למכרז, שינתה המערערת את גרסתה "במפתיע ובאופן שעורר תמיהות" וטענה שמר מנסור רק התכוון לגשת למכרז, אך לא ניגש אליו בסופו של דבר. בסיכומיה המערערת לא התייחסה לשינוי גרסה זה.

ג.   גב' דבורה כהן, ששימשה כמפקחת על ביקור סדיר ומניעת נשירה במחוז מרכז של משרד החינוך בתקופה הרלוונטית, העידה בתצהירה ש"למיטב זכרונה" השתתפה ביום 17.11.02 כנציגת משרד החינוך בוועדת הבחינה לקבלת קב"ס חדש בעיריית טירה וכי עם השלמת הליך בחירתה של המערערת היא שלחה למשרד החינוך "ספח" שבו צויין כי המערערת אכן נקלטה לעבודה לאחר שנבחרה על ידי ועדת הבחינה ובהמשך שלחה למנהל מחלקת החינוך בעירייה אישור העסקה. עם זאת, בחקירתה הבהירה גב' כהן באופן שאינו משתמע לשתי פנים שהיא אינה זוכרת כלום מהמכרז.

ד. מחקירת המערערת עולה בבירור "שנכון למועד קליטתה היו לה פחות מ- 3 שנות נסיון, דהיינו פחות מהנדרש על פי נהלי משרד החינוך". בכך יש לחזק את ההנחה שאותו מסמך שגב' כהן מילאה ושלחה למשרד החינוך מולא על ידה על בסיס מידע מוטעה שקיבלה, שכן נרשם בו שלמערערת היו 3 שנות נסיון במועד שבו מונתה.

ה. מר חליל קאסם, העיד שהיו הרבה מכרזים ו"שהוא אינו זוכר הרבה", למשל: הוא לא זכר מי דאג לפרסום המכרז; כמה מועמדים היו; וגם לא מי הכין את הפרוטוקול. כמו כן טען שבוועדת המכרז נכח מנכ"ל העירייה מר וסים קאסם. אלא שמר וסים קאסם, שהעיד אף הוא, טען פעמיים במהלך חקירתו הנגדית כי הוא דווקא לא השתתף במכרז ולא בוועדה.

ו.   מהעדויות של המצהירים מטעם המערערת עולה "שהם לא באמת זוכרים האם היה מכרז אם לאו, ובחלק מהעדויות שלהם אף נגלו סתירות ברורות". הוסיף בית הדין שלא מצא בעדות אף אחד מהארבעה די על מנת לשכנע "ברמה הלכאורית הנדרשת לצורך מתן סעד זמני, שהנחת העבודה של העירייה, לפיה התובעת התקבלה לעבודה שלא במכרז, אינה מבוססת כדבעי".

6. לאחר מכן קבע בית הדין האזורי כי "משמצאנו שהתובעת לא הוכיחה שהיא התקבלה לעבודה במכרז שנערך כדין, הדרך קצרה למסקנה לפיה אין היא זכאית לסעדים הזמניים המבוקשים על ידה". לפיכך, נדחתה בקשת המערערת לסעדים זמניים כנגד פיטוריה וכנגד ההליכים לאיוש משרתה במכרז.
7. על ההחלטה הוגשה בקשת רשות ערעור, ובמסגרת הדיון בבקשה הוסכם כי ההחלטה תראה כפסק דין עליו הערעור בזכות. במסגרת הערעור טוענת המערערת, בתמצית, כי לא עליה מוטל הנטל להוכיח שהתקבלה במכרז, וכי העירייה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח שהמערערת לא התקבלה במכרז. העירייה תומכת בפסק הדין ובקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי.
8. בדיון לפנינו הסכימה המדינה כי לו צורפה להליך בבית הדין האזורי סביר להניח שנוכח המסמכים שהציגה המערערת – ואליהם נדרש בהמשך – היתה המדינה מאשרת את המשך העסקת המערערת, אך נוכח קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי היא מותירה את העניין לשיקול דעתו של בית הדין.
9. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ואת כלל חומר הראיות שבתיק הגענו למסקנה כי הדין עם המערערת ולפיכך דין ההחלטה על סיום עבודתה להתבטל.
10. בדיון התבקשו הצדדים להתייחס לשאלה על מי מוטל נטל השכנוע שהמערערת התקבלה שלא במכרז. העירייה הסכימה כי הנטל לשכנע מוטל עליה, וכי במצב שבו כפות המאזניים מעויינות – אין לפטר את המערערת.