ע"ע 20038-01-16

בהמשך להחלטת השופטת סיגל דוידוב-מוטולה מיום 1.2.16 הובאו לעיוני עמדות הצדדים בשאלה אם החלטת בית הדין קמא במסגרת פסק הדין החלקי, בנוגע לזכאותו של המשיב למתן חשבונות ולעמלות, הינה "החלטה אחרת" או פסק דין וכפועל יוצא אם למערערת זכות ערעור או שערעורה כפוף לקבלת רשות.

סיווג החלטה כפסק דין או החלטה אחרת אינו נגזר מכותרת ההחלטה, אלא מתוכנה. נפסק, כי החלטה המסיימת את הדיון 'וסוגרת את תיק המשפט' היא פסק-דין שעליו יכול בעל-דין לערער, וכל החלטה שאינה מסיימת את הדיון 'מבחינה פורמאלית' היא החלטה אחרת. עוד נקבע, כי החלטה תיחשב לפסק דין מקום בו סיים ביהמ"ש סופית את הדיון בעילה אחת או בסעד אחד מבין העילות או הסעדים הנתבעים. לא כן בכל אותם המקרים בהם מפוצל הדיון שלא לצורך עילה נפרדת או סעד העומד בפני עצמו - אלא כמנגנון כדי להכין את בירור הסעד הסופי שיינתן בתובענה.

בענייננו, בי"ד קמא פיצל את הדיון לשניים בכל הנוגע לתביעה למתן חשבונות לקביעת זכאותו של המשיב לאחוזים מרווחי המבקשת. זכאותו של המשיב מתן חשבונות ולעמלות נקבעה, אולם זכאותו לסעדים הכספיים העשויים לנבוע מכך טרם הוכרעה. לפיכך, אין לומר כי במסגרת ההחלטה מושא הערעור, אשר הכריעה בעניין הזכאות העקרונית למתן חשבונות ועמלות הוכרע סעד מן הסעדים שנתבעו ע"י המשיב. מכאן, שאין למערערת זכות ערעור על חלקו זה של פסק הדין החלקי.

נוכח האמור, הערעור שהוגש והנוגע לחיובים הכספיים יישאר על כנו ובגין החלק הנוגע לתביעה למתן חשבונות ועמלות רשאית המערערת להגיש בקשת רשות ערעור בכפוף לעמידה במועדים הקבועים בתקנות.

למען הסדר הטוב, המבקשת תגיש כתב ערעור מתוקן, ב- 5 עותקי נייר, ותשמיט את החלק הנוגע לתביעה למתן חשבונות ועמלות, זאת עד לא יאוחר מיום 31.3.16.

מובן כי בהעדר הסכמה הדדית לעיכוב בירור ערעור המבקשת לעניין החיובים הכספיים, עם הגשת הערעור המתוקן, ההליך בו יימשך כסדרו.