ע"ע 19989-11-14 . ניתנה ביום 28 ינואר 2015
|
ע"ע בית דין ארצי לעבודה |
19989-11-14
28.1.2015 |
|
בפני הרשם: השופט כאמל אבו קאעוד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת: ע. שוויקי. אס.גי.פי. בע"מ |
המשיב: מוחמד אבו ליל |
| החלטה | |
|
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת מיום 4.9.14 (כב' השופט מירון שוורץ ונציגי הציבור מר אמנון סבח ומר דב רוזנברג; סע"ש 26520-01-13, ס"ע 26549-01-13) בו חויבה המבקשת לשלם למשיב פיצויי פיטורין, הפרשי דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצוי בגין העדר הפרשות לביטוח פנסיוני והוצאות משפט.
הרקע העובדתי כפי שנקבע על ידי בית הדין קמא
המשיב החל עבודתו בחודש 09/2005 בחברה בשם "חברת שוויקי החדשה בע"מ" (להלן: "החברה הקודמת"), שם עבד עד לחודש 12/2009. בחודש 1/2010 בעלי החברה מר עמאד שוויקי הקים חברה חדשה – היא המבקשת בהליך זה. המשיב עבר מהחברה הקודמת למבקשת בחודש 1/2010 ועבד בה עד לסיום עבודתו ביום 10.9.12. נקבע כי המשיב עבד באותו מקום עבודה, ברצף, מיום 29.9.05 ועד ליום 10.9.12.
המשיב התפטר מעבודתו תוך שהוא מוסר בידי המבקשת מכתב התפטרות מיום 10.8.14.
בכתב התביעה בבית הדין קמא טען המשיב כי התפטר מעבודתו לאור העובדה כי לא בוטח בקרן פנסיה כמתחייב. המשיב עתר לחייב את המבקשת בפיצויי פיטורין בגין 7 שנים בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורין, דמי הבראה, פדיון חופשה ופיצוי בגין אי הפרשה לתגמולים.
המבקשת טענה בכתב ההגנה כי התובע התפטר מרצונו וללא כל סיבה הקשורה בעבודתו אצלה. כמו כן חלקה המבקשת על שכרו הקובע של המשיב ועל זכותו לקבל ממנה זכויות בגין תקופת עבודתו בחברה הקודמת. המבקשת טענה כי שילמה לתובע דמי הבראה מידי שנה, וכי ניצל את ימי החופשה המגיעים לו ע"פ דין. תביעת המשיב להפרשות לפנסיה, הוכחשה תחילה ע"י המבקשת ובהמשך ההליך בבית הדין קמא טענה כי הפרישה עבור המשיב את המגיע לו, לחברת "מנורה – מבטחים".
בפסק הדין קבע בית הדין כי מאחר שאין מחלוקת כי המשיב עבד באותו "מקום עבודה", מאז יום 29.9.05 ועד ליום 10.9.12 הרי שזכאותו לפיצויי פיטורין, היא מהמבקשת.
במהלך הדיון בבית הדין קמא, ניתנה למבקשת שהות להגיש לתיק בית הדין אישור מחברת מנורה מבטחים בדבר הסכומים שהופקדו לטענתה ומועד ההפקדות, אלא שהמבקשת בחרה שלא לעשות כן. תחת זאת הציגה המבקשת מכתב מסוכן ביטוח שאין בו כדי להוכיח כי הפרישה לפנסיה כדין. בהעדר ראיה קיבל בית הדין קמא את גרסת המשיב לפיה התפטר מחמת העדר הפרשה לפנסיה וכפועל יוצא התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים. בית הדין פסק למבקש פיצויי פיטורים בסך 34,152 ₪ על יסוד שכרו האחרון כמפורט בתלושי השכר והעמיד את פיצויי ההלנה על גובה הפרשי הצמדה וריבית בלבד.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|