ע"ע 19590-07-14 נופך ואח' נ' אוניברסיטת בר אילן ואח'

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט אילן איטח ונציגי הציבור גב' מירה ארינובסקי ומר איתן ליברוט; תע"א 11375/07) מיום 27.5.14. במסגרת פסק הדין נדחתה תביעת המבקשים, אשר הם קבוצה מתוך כלל התובעים בהליך בבית הדין האזורי, ביחס לתנאי שכרם ולחישוב השכר הקובע לפנסיה. לאור זאת חייב בית הדין האזורי את כלל התובעים לשלם, ביחד ולחוד, לכל אחת מן המשיבות שכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪. כמו כן חוייבו כלל התובעים בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ₪ לכל אחת מן המשיבות בגין בקשה למחיקה שהוגשה על ידם ונדחתה.

    

    

    

    

   הרקע לבקשה

    

2. המבקשים הם חלק מקבוצת עובדי המשיבה 1, חברי סגל מנהלי, שהגישו תביעה כנגד המשיבות, בה נטען כי חרף העסקתם ב"סולם שכר מיוחד" (להלן: הסולם המיוחד) הם זכאים לתנאי שכר שנקבעו לעובדים המועסקים בדירוגי שכר כלליים; כי העסקתם כאמור גרמה להם לנזק מבחינת חישוב השכר הקובע לפנסיה מהמשיבה 2, חברה המנהלת קרן פנסיה ותיקה (להלן גם - גלעד) ולחילופין, כי הם זכאים להפרשי שכר לפי הסולם המיוחד.

3. תנאי עבודתם של העובדים בסגל המנהלי הוסדרו, בין היתר, בהסכם משנת 1978 לפיו על העובדים המנהליים יחולו במלואם ההסכמים הקיבוציים הכלליים במדינה, כל עובד לפי דירוגו, וכי זכויות הפנסיה של העובדים יבוטחו לפי הסכם שנחתם בין המשיבות, ובין המשיבה 1 וועד העובדים (להלן: הסכם 1978).

4. בפסק הדין מושא הבקשה, דחה כאמור בית הדין האזורי את תביעת המבקשים, וקבע כך:

   באשר לזכאות לפי הוראות הסכמים קיבוציים כללים - הסכם 1978 אינו הסכם קיבוצי ואף אינו הסדר קיבוצי בשירות הציבורי. הסכם 1978 לא הופר, והוכח כי קביעת הסולם המיוחד והשינויים שחלו בקשר אליו נעשו בהסכמת הועד. נוכח הוראות הסכם 1978, מהוות ההסכמות בקשר להעסקה בסולם המיוחד בבחינת "שינוי ו/או תיקון ו/או תוספת" לו, וכחלק בלתי נפרד הימנו; אף אם הועד לא היה מוסמך להגיע להסכמות בקשר לסולם המיוחד או אף אם הועד לא היה צד להן, לא היה בכך כדי להועיל למבקשים, שכן מאחר שהסכם 1978 אינו "הסכם קיבוצי" אלא הסדר קיבוצי, רשאי כל מבקש להסכים עם המשיבה 1 על שינוי הוראותיו, קל וחומר כאשר השינוי נועד להיטיב את מצבם. בנוסף, ההצטרפות לסולם המיוחד הייתה מרצון חופשי, וכך גם האפשרות לעוזבו ולחזור לדירוג; אף אם הסכם 1978 היה בבחינת הסכם קיבוצי לא היה בכך כדי לקבל את טענת המבקשים באשר לתנאי השכר. בהקשר זה, הוכח כי הסולם המיוחד הניב למבקשים שכר בשיעור גבוה מזה שהיו מקבלים לו היו מועסקים לפי הדירוגים הכלליים.

   באשר לרכיב השכר הקובע לפנסיה - הסעדים שתבעו המבקשים נוכח טענתם כי העסקתם בסולם המיוחד גרמה להם לנזק מבחינת חישוב השכר הקובע לפנסיה מגלעד - נדחו. בית הדין האזורי קבע, כי אינו יכול לצוות על המשיבה 1 לערוך עם גלעד הסכם לרכישת זכויות פנסיה בגין המבקשים, וכמו כן אינו יכול להצהיר כי המבקשים זכאים לחישוב הפנסיה שלהם לפי שיטת "3 השנים האחרונות", אם שיטה זו מטיבה עימם לעומת "שיטת הממוצעים". עוד נקבע כי אפילו היה מקום לקבלת הטענה, המבקשים כלל לא הוכיחו פגיעה בגין כך.