זכויות עובד עת לאחר סיום קשר העבודה התגלה כי ביצע גניבה מהמעסיק; אופן ניהול דיון עת קיימות מחלוקת עובדתית; תוצאות ביטול הסכם מחמת הטעייה או טעות;

השופטת לאה גליקסמן:

1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב [הנשיא (כתוארו אז) מיכאל שפיצר ונציגות הציבור גב' תמי ברץ וגב' חלה לאה; עב 12272-08], שבו התקבלה תביעתה של המשיבה 1 (להלן – המשיבה), ונקבע כי הקצבה שמשלמת המשיבה למערער תופחת לסכום המינימאלי בהתאם לשיעור הקבוע בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 (להלן – הסכום המופחת); כי המערער ישיב למשיבה את כספי הקצבאות ששולמו לו מעבר לסכום המופחת ממועד פרישתו ביום 30.11.2003, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומם למערער ועד למועד השבתם בפועל; כי המערער ישיב למשיבה תשלומים נוספים ששולמו לו עם סיום עבודתו – "פיצויי פיטורים", "הודעה מוקדמת" וחודשי הסתגלות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומם ועד למועד השבתם בפועל.

    

   הרקע לערעור:

2. המערער עבד במשיבה למעלה מ-40 שנה, החל מיום 1.7.1961 ועד ליום 30.11.2003, עת פרש בפרישה מוקדמת לפנסיה. לגרסת המערער, הוא פרש ביוזמתו לפנסיה מוקדמת, על רקע רצונו להתנתק מהפעולות שנכפו עליו, מושא התיק הפלילי בו הורשע. במכתב מיום 25.11.2003, הודיע מנכ"ל המשיבה, מר יצחק רוסו, למערער כי "קיבלתי את פנייתך בנושא שבנדון, כמוסכם בע"פ", ופירט את תנאי הפרישה שיינתנו למערער - שינוי דרגה עם הפרישה "גם לצורך חישובי הפנסיה" וזכויות נוספות. כבר בשלב זה נציין כי יצחק רוסו היה שותף לפרשת גניבת הכספים מהמשיבה.

3. בתפקידו האחרון במשיבה, 1998 – 2003, המערער שימש כמנהל אגף הכספים וכן כיו"ר עמותת ניל"י (להלן – ניל"י), הפועלת ליד המשיבה.

4. המערער לא היה חבר בקרן פנסיה כלשהי. לאחר פרישתו, החל מחודש דצמבר 2003 שילמה לו המשיבה קצבה חודשית, אשר במועד הגשת התביעה עמדה על סך של 26,000 ₪. בנוסף, עם פרישתו שולמו למערער זכויות שונות - "פיצויי פיטורים", פדיון ימי מחלה, חודשי הסתגלות ו"הודעה מוקדמת" (על מהותן של זכויות אלה נעמוד בהמשך).

5. ביום 4.6.2008 הוגש כנגד המערער וכן כנגד אנשים נוספים כתב אישום בבית המשפט המחוזי בת"א (ת"פ 40139/08). המערער הואשם, בין היתר, כי במהלך שנת 1998 או בסמוך לכך, קשר קשר עם מר אברהם הירשזון (להלן- הירשזון) לגנוב כספים מהמשיבה ומניל"י עבור הירשזון. זאת, בצוותא חדא עם יצחק רוסו, מי ששימש בתפקיד מנכ"ל המשיבה, גדעון בן-צור ז"ל, ששימש מנהל חשבונות של המשיבה, ואמציה בונר, ששימש כחשב בניל"י. במסגרת הקשר, יחד עם האחרים, גנב המערער מיליוני שקלים מהמשיבה ומניל"י.

6. ביום 2.10.2008 הורשע המערער, על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון בבית המשפט המחוזי בת"א (ת"פ 40139/08), בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן - גניבה בידי מנהל ורישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות לפי סעיף 392 ולפי סעיף 423 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977; הלבנת הון אסורה, עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000. על פי הסדר הטיעון, המערער גנב 10,000,000 ₪, מתוכם העביר 2,000,000 ₪ להירשזון, ו- 6,000,000 ₪ העביר לידי אחיו, אשר נקלע לחובות עקב הימורים; המערער נטל לכיסו סך של 160,000 ₪ "כספי חגים", ובנוסף סך של כ- 210,000-168,000 ₪ "כספי נסיעות לחו"ל" למימון 14 נסיעות לחו"ל בהזדמנויות שונות.

7. בית המשפט המחוזי אימץ את הסדר הטיעון "גם אם ההסדר נוטה לטובת הנאשם", וגזר על המערער את העונשים שהוסכמו –