השופטת לאה גליקסמן:
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (סגן הנשיאה (כתוארו אז) אייל אברהמי ונציג הציבור מר אברהם לנמן; עב 1438-09), אשר קיבל את תביעת המשיבה כנגד המערערת, ובין היתר חייב את המערערת לשלם למשיבה פיצויים לדוגמא בגין הפרת הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה, תשס"ז – 2007 (להלן - החוק או חוק הזכות לעבודה בישיבה) בסך של 50,000 ₪.
להשלמת התמונה נציין כי בית הדין האזורי חייב את המערערת לשלם למשיבה פיצויי פיטורים וזכויות נוספות, אולם הערעור סב רק על החיוב בפיצויים לדוגמא בשל הפרת החוק.
הרקע לערעור ופסק דינו של בית הדין האזורי:
המשיבה עבדה כאחראית משמרת וקופאית בחנות הבגדים של המערערת, בקניון מלחה בירושלים (להלן - החנות) החל מחודש אוקטובר 2006.
המשיבה התפטרה וסיימה עבודתה ביום 21.3.2008.
עיקר טענות המשיבה היה כי בחנות הוצבו שרפרף ולעיתים כסא בודד, אך כל אימת שהעובדות ישבו עליו, מנהלי המערערת, אשר היו רואים את העובדות במצלמות, היו מתקשרים ומעירים על כך. בכל מקרה, במתחם הקופה שבו עבדה המשיבה מתוקף תפקידה כאחראית משמרת וקופאית לא היה כסא.
המערערת טענה כי אמנם חלק מהעבודה מתבצע בעמידה, אולם היו כסאות והעובדות יכלו לשבת כאוות נפשן. המצלמות המותקנות בחנות נועדו לסייע בניהול ובפיקוח והמנהלים לא העירו לעובדות שישבו.
בית הדין האזורי קבע, בהתייחס לכל רכיבי התביעה, כי הוא מעדיף את עדויות המשיבה ועדיה, וכי העדויות מטעם המשיבה היו מהימנות, קוהרנטיות, והגיוניות ותומכות אחת בשנייה.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.