ע"ע 15404-10-15

מיום 15.10.15 קבע בית הדין האזורי כי משהוגש ערעור אין לו עוד סמכות לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.

הבקשה וטענות הצדדים:

במסגרת הבקשה טוען המבקש כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים במיוחד, שכן ערעורו סב בעיקר כנגד ההכרעה המשפטית של בית דין קמא בכל הנוגע לזהות המעסיק וכפועל יוצא מכך זכאותו לזכויות הסוציאליות השונות. המבקש מוסיף וטוען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. לטענת המבקש, ביצוע פסק הדין באופן מיידי, שעה שלא ברור מה תהיה ההכרעה הסופית של בית דין זה בערעורו, יכביד עליו, נוכח העובדה שהתאונה בה נפגע גרמה למצב כלכלי ורפואי קשה במיוחד, והוא נותר תקופה ארוכה ללא כושר עבודה וללא הכנסה; המבקש כיום סטודנט ומשלם שכר לימוד גבוה, כך שכל הוצאה נוספת בשלב זה תפגע בו ותכביד עליו הכבדת יתר; נוכח האמור, יש לעכב את ביצוע פסק הדין ואין לחייב אותו בתשלום הוצאות בשלב זה של ההליך. המבקש הצהיר כי הוא ישלם כל חיוב שיוטל עליו בעתיד, אולם כאמור טען שאין לחייבו לשלם את ההוצאות בשלב זה של ההליך.

המשיבה מתנגדת לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוענת כי יש לפעול בהתאם לכלל שלפיו הגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין, במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי. עוד טוענת המשיבה כי הגם שבית הדין האזורי לא קיבל את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע, והגם שחלפו ארבעה חודשים מאז מתן פסק הדין, המבקש עשה דין לעצמו ולא שילם את ההוצאות שנפסקו לטובתה, והשתהה חודש נוסף בטרם הגיש את בקשתו הנוכחית. כמו כן, המבקש לא גילה שהגיש בקשה לעיכוב ביצוע לבית הדין האזורי.

לגופו של עניין טוענת המשיבה כי סיכויי הערעור קלושים, שכן פסק הדין מנומק ומפורט כראוי, ומבוסס על התרשמות בית הדין מהעדויות והראיות שהובאו בפניו; לאחר ניתוח מקיף ומפורט של כלל הראיות קבע בית הדין קביעה עובדתית כי המבקש לא הוכיח שהתקיימו בינו לבין פלציב ישראל יחסי עבודה בתקופת עבודתו בארצות הברית לאחר יום 23.10.11, ואף לא הוכיח שפלציב ישראל הייתה מעסיקתו במשותף עם פלציב צפ"א; מדובר בקביעה עובדתית, שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בה.

המשיבה מוסיפה וטוענת כי גם מאזן הנוחות אינו מצדיק לעכב את תשלום ההוצאות. בקשר לכך נטען כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר, ומטעם זה בלבד יש לדחותה; המבקש לא הניח כל תשתית עובדתית לעניין הנזק שייגרם לו אם ייאלץ לשלם למשיבה לאחר ניכוי פדיון שני ימי חופשה סך של כ- 5,500 ₪; המבקש לא פירט את מצבו הכלכלי – האם הוא עובד, גובה שכר הלימוד שהוא משלם, האם הוא מצוי במצוקה כלכלית, האם נאלץ לתמוך באדם אחר וכיו"ב. בנסיבות אלה, כך לטענת המשיבה, לא מתקיים גם התנאי המצטבר לעיכוב ביצוע פסק הדין ויש לדחות את הבקשה..

הכרעה:

נקודת המוצא היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. הצדקה לעיכוב ביצוע מותנית, דרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד - סיכויי הערעור להתקבל טובים [ע"א 8374/13 איי.פי.סי. טכנולוגיות ייבוא ושיווק בע"מ נ. ג'או ויז'ן אינק (10.3.14)]. השני - הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע (מאזן הנוחות). בין שני התנאים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", באופן שככל שסיכויי הערעור טובים יותר כך ניתן להקל בדרישה לנטיית מאזן הנוחות לטובת המבקש, ולהיפך [ע"א 136/14 דן אופ בע"מ נ. קורנוקופיה אקוויטיז בע"מ (10.3.14)].