ע"ע 14306-06-14 תמנון מוקד הגליל בע"מ ואח' נ' אפרומאשווילי

השופטת אביטל רימון-קפלן

1.לפני בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט אלכס קוגן ונציגי הציבור מר חיים דרור ומר שחר בן נון; תיק ס"ע 1663-03-12), מיום 28.2.14, שבו חויבו המבקשות 1 ו-2 והמבקש 4, מנהל המבקשות 1 ו-2 ובעל מניות בהן, ביחד ולחוד לשלם למשיב זכויות כספיות שונות הנובעות מתקופת עבודתו וסיומה.  

הרקע לבקשה:

2.המשיב עבד כשומר מיום 1.7.08 ועד ליום 30.11.11. תחילה, עבד אצל המבקשת 3 באתרי שמירה שונים, ובהמשך עבודתו, החל מחודש ינואר 2009 עבד בבניין הנמצא בטירת הכרמל, בו שוכנת חברת דינקו (להלן - אתר דינקו). ביום 1.11.11 הודיעה המבקשת 2 במכתב למשיב על הפסקת עבודתו החל מיום 30.11.11.

3.בתביעה שהגיש לבית הדין האזורי טען המשיב כי יש לחייב את שלושת החברות ואת המבקש- מכוח תורת הרמת מסך- ביחד ולחוד, לשלם לו גמול בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית, הפרשי פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצוי בשל אי הפרשי הפרשות לקרן פנסיה, הפרשי שכר בגין חודש 12/2011 וכן דמי חגים. מנגד טענו המבקשים כי המשיב הועסק על ידי המבקשת 1 בלבד, והיא זו שהפיקה לו את תלושי השכר, וכי בשל טעות טכנית מכתב הפיטורים למשיב הוצא על גבי נייר נושא לוגו של המבקשת 2. עוד נטען כי למשיב שולם שכר במלואו בהתאם לשעות העבודה שעבד, וכן יתר התשלומים, כפי שמשתקף מתלושי השכר שהופקו לו. כמו כן טענו המבקשים כי משך כל תקופת העסקתו, הפר המשיב הפרה יסודית את הסכמי העבודה, וביצע הפרת משמעת חמורה והפרת אמונים בוטה, עת בחר לישון במקום עבודתו על בסיס קבוע.

4.המחלוקות המרכזיות בין הצדדים סבו על זהות מעסיקו של המשיב ושאלת חיובו האישי של המבקש 4 מכוח תורת הרמת מסך ההתאגדות, וכן על שעות עבודתו של המשיב באתר דינקו ובהתאם זכאותו להפרשי שכר עבודה.

בנוסף, נחלקו הצדדים ביניהם בשאלה האם שולמו למשיב מלוא התשלומים המגיעים לו בעד פיצויי פיטורים; הודעה מוקדמת; הפרשות לקרן פנסיה, הפרשי שכר עבודה לחודש דצמבר 2011 ודמי חגים.

5.בפסק הדין מושא הבקשה התקבלה תביעתו של המשיב בחלקה.

אשר למחלוקת בשאלת זהות המעסיק - קבע בית הדין כי בנסיבות המקרה לא ניתן היה לערוך כל הבחנה בין פעילותן של המבקשות 1 ו- 2, אשר פעלו יחד כמקשה אחת. עוד נקבע כי גם המבקש 4 בעצמו העיד שלא ידע להבחין בין שתי החברות. כפועל יוצא מקביעות אלה הגיע בית הדין למסקנה כי יש לראות במבקשות 1 ו-2 כמעסיקות במשותף של המשיב ולחייבם ביחד ולחוד בגין תקופת עבודתו באתר דינקו.

אשר לחיובו של המבקש 4 - קבע בית הדין כי התקיימו העילות להרמת מסך ההתאגדות ולחיובו האישי בתשלום זכויותיו של המשיב. זאת לאחר שנקבע כי משך תקופת העסקתו לא שולמו למשיב זכויותיו סוציאליות ולא הופרשו לזכותו כספים לקרן פנסיה. כן נקבע כי, בהתאם לפסיקה, בנסיבות בהן בעלי שליטה בחברה פועלים תוך התעלמות מזכויות העובדים, הם פועלים בחוסר תום לב ומסך ההתאגדות לא יעמוד להם כמגן.

אשר למחלוקת בעניין שעות עבודתו של המשיב - המשיב טען כי חלק עם עובד נוסף במשמרות מתחלפות: בימי חול בלילה משמרות שנמשכו 13 שעות (משעה 18:00 ועד למחרת היום בשעה 7:00 בבוקר), ובמשמרות סוף שבוע /חג שנמשכו 20 שעות שעות (ביום שישי מהשעה 14:00 ועד לשעה 10:00 בבוקר ביום שבת; ביום שבת מהשעה 10:00 בבוקר ועד לשעה 7:00 בבוקר ליום ראשון) וכי הוא זכאי בעד כולן לשכר עבודה, לרבות גמול בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית וחג. לטענת המבקשים מנגד, המשיב עבד במשמרות בנות 7 -8 שעות לכל היותר וללא עבודה בשבתות, כי לא כל השעות בהן נכח המשיב באתר הן שעות עבודה, שעה שבחלקן ובעיקר בשעות הלילה, ישן המשיב.

בית הדין קיבל את גרסתו של המשיב ביחס לשעות העבודה בתקופת עבודתו באתר דינקו וקבע, כי המשיב הוכיח שעבד במתכונת עבודה קבועה. תמיכה לטענות המשיב מצא בית הדין בעדויות העובד הנוסף עמו חלק משמרות, מפקח העבודה של המבקשות אשר העידו מטעם המשיב, והעדה מטעם המבקשים, עובדת ניקיון בחברת דינקו, אשר הותירה על בית הדין רושם מהימן. זאת בנוסף למסמכים נוספים ובכלל זה דוחות הנוכחות שערך המשיב בזמן עבודתו, אשר תמכו בהיקף העבודה הנטען של המשיב. עם זאת, דחה בית הדין את תביעת המשיב ביחס לתקופת עבודתו שקדמה לעבודתו באתר דינקו, וקבע כי המשיב לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו לגבי תקופה זו.

בנוסף, דחה בית הדין את טענת המבקשות 1 ו-2 לפיה אינו זכאי לתשלום שכר עבודה בגין שעות אלו מן הטעם שישן בזמן עבודתו. בקשר לכך קבע בית הדין כי כל המשמרת בה עבד המשיב, הוא עמד לרשות עבודתו, כאשר המבקשות לא הוכיחו כי ישן במשך כל שעות העבודה ו/או חלק מהן באופן קבוע, שיש בו כדי לשלול ממנו שכר עבודה עבור שעות אלו. עוד נקבע כי מעדותם של עדי המבקשות ניתן ללמוד שהמשיב ישן בזמן העבודה, מידי פעם בלבד. בנקודה זו הפנה בית הדין לפסיקת בית הדין האזורי בתל אביב בפרשת דנילוב (עב' (ת"א) 5624/01 מיכאל דנילוב – תמנון שירותי מיגון בע"מ (18.5.04), אשר אושרה על ידי בית דין זה, שבה נקבע כי העובד זכאי לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות, בעד שעות העבודה שבין השעה 20:00 עד השעה 4:00, גם אם התאפשר לעובד לישון באתר השמירה.

אשר לשאר רכיבי התביעה - נקבע כי בגין תקופת עבודתו באתר דינקו זכאי המשיב לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים. עוד נקבע, לאחר בחינת העדויות והראיות, כי המשיב זכאי לדמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הפרשי הפרשות לקרן פנסיה, הפרשי שכר בגין חודש 12/2011 ודמי חגים.

6.בסופו של יום ולאור כל המבואר לעיל חייב בית הדין את המבקשות 1 ו-2 והמבקש 4, ביחד ולחוד, לשלם למשיב את הסכומים הבאים:

א.הפרשי שכר עבודה, גמול בגין שעות עבודה נוספות ועבודה בימי המנוחה השבועית וחג בסך כולל של 165,909 ₪.

ב.הפרשי פיצויי פיטורים בסך של 2,441.11 ₪.