ע"ע 12859-09-15

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר ונציגי הציבור גב' עידית סלומון וד"ר עלי מאיר; סע"ש 5404-11-12) מיום 22.7.15, בו התקבלה בחלקה תביעתו של המשיב והמבקשת חויבה לשלם לו זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתו אצלה וסיומה, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 6,000 ₪.

    

   הרקע לבקשה:

2. המשיב עבד אצל המבקשת, חברה המספקת שירותי הסעדה ללקוחות, כשף בבסיס חיל הים בחיפה החל מיום 7.12.04. ביום 20.1.10 הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, בנסיבות שהיו שנויות במחלוקת. בבית הדין האזורי התבררה תביעתו של המשיב כנגד המבקשת לתשלום הפרשי שכר עבודה, גמול עבודה בשעות נוספות וזכויות סוציאליות נוספות.

3. בפסק הדין מושא הבקשה, התקבלה תביעתו של המשיב בחלקה. להלן בתמצית הכרעותיו של בית הדין האזורי הרלוונטיות לענייננו:

   א.בית הדין העדיף את גרסתו של המשיב על פני גרסתה של המבקשת וקבע כי המשיב פוטר בחוסר תום לב בשל מצבו הרפואי, ללא עריכת שימוע כדין וללא מתן הודעה מוקדמת. בקשר לכך קבע בית הדין, בהסתמך על מכלול הראיות שהובאו בפניו, כי לאחר שהמשיב הודיע למבקשת אודות מצבו הרפואי (מחלת "הפטיטיס סי") ואפשרות היעדרותו מהעבודה לצורך טיפולים רפואיים, הוא זומן לשיחה עם מנהלו הישיר, במהלכה הוצעו לו עבודות חלופיות בשכר נמוך משמעותית מהשכר שקיבל, ומשסירב המשיב להצעות, הודיעה לו המבקשת על פיטוריו לאלתר. לאור האמור, קבע בית הדין כי המשיב זכאי לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בגובה 6 משכורות, בסך של 60,000 ₪, וכן דמי הודעה מוקדמת בסך של 10,000 ₪.

    

   ב.בית הדין דחה את טענת המבקשת בדבר אי תחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 (להלן: חוק שעות עבודה ומנוחה). בקשר לכך נקבע כי המשיב לא היה מעורב בהתוויית מדיניות המבקשת, ושכר עבודתו לא היה גבוה במיוחד. עוד נקבע כי לאורך כל תקופת עבודתו ניתן היה לפקח על שעות עבודתו של המשיב, שכן כפי שחויב להדפיס כרטיס נוכחות עם כניסתו לעבודה - ניתן היה לדרוש ממנו להדפיס כרטיס גם בצאתו.

    

   ג.לאור האמור, בחן בית הדין את טענות המשיב לגמול שעות נוספות לפי המצב החוקי לפני כניסתו לתוקף של תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 (להלן: חוק הגנת השכר), ולאחריו. בהתאם, נדחתה התביעה לרכיב זה בנוגע לתקופת העסקתו של המשיב בטרם כניסתו לתוקף של התיקון (עד חודש ינואר 2009 כולל), מאחר שהמשיב לא המציא ראיה המעידה על שעות עבודתו וכי עבד מעבר לשעות הנוספות (הגלובליות) ששולמו לו בפועל. עם זאת, באשר לתקופה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 24 (החל מיום 1.2.09), ובהתאם להוראות סעיף 26ב' לחוק הגנת השכר, משהמבקשת לא הציגה גרסה נגדית לשעות עבודתו של המשיב, קבע בית הדין כי יש לפסוק לזכות המשיב גמול שעות נוספות בגין 60 שעות נוספות לחודש (לפי 40 שעות בשיעור 125% ו- 20 שעות בשיעור 150%). מאחר שהמבקשת שילמה למשיב בחודשים אלה גמול שעות נוספות גלובליות בסך של 2,000 ₪ לחודש, נקבע כי המשיב זכאי להפרש גמול שעות נוספות בסך של 2,301 ₪ לחודש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

    

   ד.טענת הקיזוז של המבקשת בדבר ניכוי זמני הפסקות נדחתה. זאת בהסתמך על עדותו של המשיב לפיה בשל הלחץ הרב בעבודה נהג לאכול בעמידה תוך כדי עבודה.