ע"ע 11667-09-14

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה ברוינר ישרזדה ונציג הציבור מר ארז סירמה; ס"ע 44689-04-12), בו נדחתה במלואה תביעת המערער לתשלום זכויות סוציאליות שונות, תוך חיובו בהוצאות בסך של 25,000 ₪. זאת לאחר שבית הדין האזורי קבע כי התשלומים ששילמה המשיבה למערער אינם בגדר שכר עבודה, ועל רקע זה ולאור מכלול הנסיבות לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד – מעסיק.

2.לאחר עיון בכל חומר התיק ושמיעת טענות הצדדים, שוכנענו כי דין הערעור להידחות. מדובר בערעור הנסב כל כולו על קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, המבוססות על ראיות ועדויות שנשמעו בפניו. הלכה פסוקה היא, כי מלאכת קביעת העובדות היא מלאכתה של הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדים ובחנה את תשתית הראיות לעומקה. ככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, לא כל שכן כאשר ממצאים אלו הינם ממצאי מהימנות הנסמכים על התרשמות ישירה מהעדויות (ע"ע (ארצי) 32273-11-12 אריה לייבל אינדרוסקי – גדליה קון (25.6.14)), ולא שוכנענו כי נסיבות המקרה דנן מצדיקות חריגה מכך.

3.אשר לערעור על שיעור הוצאות המשפט שנפסקו, כלל הוא כי ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעת פסיקת הוצאות, ולא מצאנו לנכון לסטות מכלל זה במקרה שלפנינו.

4.סוף דבר – הערעור נדחה. בהתחשב בסכום ההוצאות שנפסק בבית הדין האזורי, החלטנו שלא לפסוק הוצאות נוספות לחובת המערער בערכאה זו.

ניתן היום, כ"ו בטבת תשע"ו (7 בינואר 2016) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.