ע"ע 11288-03-16

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה שדיאור ונציגי הציבור מר ביאלסטוק ומר הומינר; ס"ע 9161-04-12) מיום 31.1.16, במסגרתו נדחו בעיקרו של טענות המשיבה כנגד המבקשת ומנהלה – מר אהרון שפירא, למעט התביעות הבאות: פיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל, פדיון דמי הבראה, פיצוי בגין אי קבלת הודעה לעובד ופיצוי בגין פגמים בתלושי השכר. סך הכל חוייבה המבקשת לשלם למשיבה סכום כולל של 81,195 ₪, וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 8,500 ₪.

   הרקע לבקשה ופסק הדין מושא הערעור:

2. המשיבה עבדה במבקשת, חברה המוציאה עיתון מקומי בעיר מעלה אדומים, החל מיום 1.10.09. תפקידה של המשיבה היה של סוכנת פרסום. שכרה של המשיבה נקבע ל- 1,500 ₪ לחודש כשכר בסיס בתוספת של 15% עמלה בגין פרסומים אשר הביאה לעיתון. ביום 16.8.10 הודיעה המשיבה על הריונה, ומיום 1.10.10 חדלה המבקשת להתייצב לעבודה מרצונה. לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, שילמה המבקשת למשיבה סך של 5,500 ₪, כגמר חשבון, כאשר מועד הכנסת הסכום לחשבונה של המשיבה לא ידוע.

3. המבקשת הגישה לבית הדין האזורי בירושלים תביעה כנגד המבקשת וכנגד מר שפירא באופן אישי, בה עתרה לחייבם, יחד ולחוד, לשלם לה – בנוסף לרכיבים שנפסקו לזכותה כמפורט לעיל: פיצויי פיטורים; פיצוי לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988; הפרשי שכר עבודה; חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית; הפסד גמלה לשמירת הריון והפסד דמי לידה.

4. טרם שתפורט ההכרעה בפסק הדין יצוין כי לפי החלטת בית הדין האזורי מיום 31.1.16, ניתן פסק הדין בהרכב של נציגי ציבור חדשים, תחת אלה שנכחו בעת שמיעת ההוכחות, וזאת לאור סיום כהונתם של האחרונים. ההחלטה

כאמור ניתנה לאחר קבלת הסכמת המשיבה ובהעדר הודעת המבקשת .

כאמור, כל טענות המשיבה כנגד המבקשת ומר שפירא נדחו, תוך העדפת גרסת המבקשת. נקבע כי המשיבה הועסקה על ידי המבקשת מיום 1.10.09 ועד ליום 30.9.10 עת חדלה המשיבה להתייצב לעבודה. להלן יפורטו, בתמצית, עיקרי ההכרעה בפסק הדין ברכיבים הרלוונטיים לערעור:

• תקופת העסקה: דחתה טענת המשיבה כי העסקתה בשירותו של מר בן חקון - ספק חיצוני של המבקשת, מחודש יולי 2009 היתה ברציפות להעסקתה במבקשת מיום 1.10.09. בית הדין האזורי קבע שכל שהוכח על ידי המשיבה הוא שהועסקה על ידי מר בן חקון בחודש יולי 2009 בלבד, ולא ברצף העסקה עד ליום 1.10.09, כטענתה.

• היקף העסקה: נקבע כי מתלושי השכר לא ניתן ללמוד על היקף העסקת המשיבה, שכן הרישומים של שעות העבודה והיקף המשרה משתנים ולא סבירים; עם זאת התקבלה גרסת המבקשת לפיה המשיבה עבדה 16 שעות שבועיות ו- 72 שעות בחודש, המתיישבת עם התשלום המוסכם בפועל של שכר יסוד בסך 1,500 ₪, חרף העובדה שלא היתה מבוססת על הכתוב בתלושים; עוד נקבע כי היקף העבודה לא השתנה לפני ואחרי ההודעה על ההיריון, ואותן 16 שעות שבועיות נותרו.