ע"ע 11101-06-13

השופט אילן איטח

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופט אורן שגב ונציג הציבור מר הרצל גבע) בו התקבלה ברובה תביעתו של המשיב כנגד המערערת.

2. המשיב עבד במערערת כ"עוזר מלמד" מיום 1.2.2002 ועד להתפטרותו ביום 25.3.2009. להלן עיקרי פסק הדין:

   • התקבלה טענת המשיב לפיה התפטר מעבודתו בנסיבות מזכות בפיצויי פיטורים. בית הדין האזורי קבע כי: "לאחר שבחנו את מכלול הראיות, באנו למסקנה כי הנתבעת פגעה בשכרו ובזכויותיו של התובע בכך שהנפיקה תלושי שכר שאינם משקפים נכונה את השכר שקיבל .." וכי המערערת "הפחיתה את שכרו ..." של המשיב בחודשים האחרונים לעבודתו "ללא כל צידוק". לפיכך, נקבע כי המשיב זכאי לפיצויי פיטורים.

   • בית הדין האזורי קבע כי שכרו הקובע של המשיב לתקופת העבודה שקדמה לשנה האחרונה הוא 5,000 ₪ וכי בשנה האחרונה פחת היקף המשרה של המשיב ל- 70%, ולכן לתקופה זו שכרו הקובע הוא 3,500 ₪. לאור קביעות אלה חייב בית הדין האזורי את המערערת לשלם למשיב פיצויי פיטורים בסכום של 33,916 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (12.10.09).

   • עוד קבע בית הדין האזורי כי המערערת לא שילמה למשיב את מלוא שכרו לחודשים דצמבר 2008 – מרץ 2009, ולכן חייב את המערערת לשלם למשיב הפרשי שכר עבודה בסכום של 14,140 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (12.10.09).

     כמו כן חייב בית הדין האזורי את המערערת לשלם למשיב, בשל האיחור בתשלום הפרשי השכר כאמור, פיצויי הלנת שכר בסכום "גלובלי" של 5,000 ₪.

   • נוכח קביעתו של בית הדין האזורי כי תלושי השכר אינם משקפים נכונה את המצוין בהם, נקבע כי אין לראות בהם ראיה לתשלום דמי הבראה למשיב. בנסיבות אלה חייב בית הדין האזורי את המערערת לשלם למשיב דמי הבראה עבור השנתיים האחרונות (תוך התחשבות בהיקף המשרה בשנה האחרונה) בסכום של 4,415 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (12.10.09).

   • המערערת חויבה לשלם למשיב פיצוי בסך של 561 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה מכוח צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר ביטוח פנסיוני מקיף במשק. לסכום זה הוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (12.10.09).