ע"ע 11024-03-11

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (עב 9480/07; השופטת אהובה עציון ונציגי הציבור מר דוד יפרח ומר גיורא אליגון), שבו נתקבלה חלקית תביעתה של המערערת.

המערערת הועסקה כמנהלת שיווק וקידום מכירות בתחום המזון בעסקם של מר יוסף בן דוד ז"ל ובנו אורי בן דוד (המשיב 3) – סיני ספיד. על פי הסכם העסקה שהסדיר את תנאי עבודתה של המערערת היא הייתה זכאית לשכר בסיס בסך של 4,500 ₪ נטו וכן לעמלות בשיעור של 6% ממחזור ההכנסות החודשית כולל מע"מ שיתקבלו ממכירות המעסיק תחת המותג "טרי בריא", בתנאים שנקבעו בהסכם. בין היתר, נקבע בהסכם כי העמלה תשולם למערערת מדי חודש בחודשו, יחד עם תשלום שכר הבסיס, וכי איחור בתשלום העמלה מעבר ל- 3 ימים ייחשב כהלנת שכר של המערערת. כמו כן נקבע בהסכם כי המערערת תהיה זכאית לעמלות גם לאחר סיום קשר העבודה, לתקופות שונות בהתאם לנסיבות סיום העבודה – התפטרות או פיטורים. עוד הוסכם בין הצדדים כי בכל מקרה שהמעסיק "יבטל הסכם זה ו/או ישלול מהעובדת את העמלות המגיעות לעובדת על פי הסכם זה ו/או את הזכות לשווק את המוצרים ו/או יעניק לצד שלישי אחר זכות לשיווק ומכירת המוצרים ו/או ישווק בעצמו את המוצרים שלא על פי הסכם זה כי אז יפצה המעסיק את העובדת בפיצוי מוסכם ומוערך מראש ללא הוכחת נזק בנוסף ומבלי לגרוע מכל הסעדים והתרופות המוקנים לעובדת בסכום השווה ל- 25% מכל הכנסה ו/או הזמנה ו/או מכירה שתתקבל אצל המעסיק כתוצאה מכך".

לאחר סיום קשר העבודה הגישה המערערת תביעה למתן חשבונות וגילוי מסמכים, וכן תביעה לתשלום עמלות, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי נסיעות, הפרשות לקופת גמל, פיצויי הלנת שכר ופיצוי מוסכם על פי ההסכם.

תביעתה של המערערת נתקבלה חלקית, כמפורט להלן:

1. תביעה למתן חשבונות ועמלות: בית הדין האזורי קבע כי בראיות שהוגשו לו יש את כל הנתונים הדרושים לחישוב העמלות המגיעות למערערת, ולכן דחה את תביעתה למתן חשבונות. בית הדין האזורי פסק כי בעד תקופת עבודתה היא זכאית לעמלות בסך של 23,148.8₪ (בעד החודשים אפריל 2006 עד יולי 2007), ובעד פרק הזמן בן שישה חודשים לאחר סיום קשר העבודה היא זכאית לעמלות בסך של 8,680.8 ₪. בית הדין דחה את טענת המשיבים כי המערערת נטלה כסף מזומן מקופת המעסיק בעד העמלות שהגיעו לה.

2. פיצוי מוסכם: בית הדין האזורי קבע כי התקיימו הנסיבות המצדיקות תשלום פיצוי מוסכם בהתאם להסכם העבודה, משהמשיבים הפרו את הסכם ההעסקה ולא שילמו למערערת עמלות כנדרש. עם זאת, הוסיף וקבע כי מדובר ב"סעיף דרקוני" וכי שיעור הפיצוי המוסכם אינו סביר, וכפועל יוצא מכך הפחית את שיעור הפיצוי באופן משמעותי והעמידו על סך של 10,000 ₪.

3. פיצויי הלנת שכר: בית הדין האזורי קבע כי על פי רוב שכר הבסיס שולם למערערת באיחור, זאת תוך שהוא דוחה את טענת המשיבים שלפיה המחאות העסק היו בידי המערערת והיה באפשרותה למשוך משכורת במועד. כאמור, בית הדין האזורי קבע כי לא שולמו למערערת עמלות במהלך כל תקופת עבודתה. לפיכך, על סכום העמלות שנפסק חייב בית הדין האזורי בתשלום הפרשי הצמדה וריבית מיום 21.4.2007 עד למועד התשלום בפועל, ובנוסף לכך פסק לזכות המערערת פיצויי הלנה בסך כולל של 2,000 ₪.

4. פיצויי פיטורים: בית הדין האזורי דחה את גרסתה של המערערת כי פוטרה מעבודתה, וקבע כי התפטרה. כפועל יוצא מכך, נדחו תביעותיה לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת.