ע. נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (סגן הנשיא, כב' השופט י' ריבלין), אשר הרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות בנהיגה בשכרות מכוח סירוב.

בית המשפט קמא הטיל על המערער פסילה לתקופה של 3 שנים, קנס בסך 1,200 ₪ ופסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים.

ב"כ המערער טען, כי לא הוכח שהמערער סירב לבצע בדיקה, וכי "כלל לא קיימת כל ראיה אף לא לכאורה לקיומו של מכשיר הינשוף".

בנוסף נטען, כי המערער סובל ממחלה בכליותיו ואינו יכול לנשוף וכי המערער לא נלקח לבדיקת דם.

בית המשפט קמא קבע כממצא עובדתי, כי המערער סירב ובמודע למסור דגימות אוויר לינשוף, על אף שהוסברה לו משמעות הסירוב.

גם במזכר שהוכן על ידי השוטרת גלית למש (ת/1) צויין במפורש, כי המערער "אמר כי הוא לא רוצה לבצע את בדיקת הינשוף והוא רוצה בדיקת דם".

יצוין, כי עד ההגנה, נ.א., טען, כי היה עם המערער באותו יום וכי הלך יחד עם המערער לטר"מ ושם התברר להם שלא מבצעים בדיקות דם.

לא למותר לחזור ולציין, כי למערער לא נתונה הזכות לבחור באיזה סוג בדיקה תשתמש המשטרה (ינשוף או בדיקת דם).

כפי שציין בית המשפט קמא, המערער לא הוכיח, כי אינו מסוגל לנשוף מחמת בעיה בריאותית.

אשר לטענה, כי לא הוכח קיומו של מכשיר הינשוף, הרי שאני דוחה טענה זו מכל וכל וזאת גם בשים לב לממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט קמא.

לכך יש להוסיף, כי ניתן היה להרשיע את המערער גם לפי בדיקת המאפיינים, שכן המערער נכשל במבחן העמידה (התנדנד), כשל במבחן ההליכה (לא הצמיד עקב לאגודל) ונכשל במבחן הבאת האצבע לאף (השתמש ביד הלא נכונה)., עיניו היו אדומות ומפיו נדף ריח חזק של אלכוהול.

העונש שהוטל על המערער אינו חמור בנסיבות המקרה ובוודאי שאינו מצדיק התערבות ערכאת ערעור.

אשר על כן, אני דוחה את הערעור.

פסק הדין יישלח לצדדים בדואר ובפקס.

ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"ב, 24 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: