ע. נ' מ. ואח'

התביעה ובעלי הדין

1. בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לטענתו, עקב תאונת עבודה מיום 4.10.13 (להלן: "התאונה").

    

   הנתבע 1 הינו אחיו של התובע וכן מעבידו עובר לתאונה, ואילו הנתבעת מס' 2 הינה המבטחת של המעביד בפוליסת חבות מעבידים.

    

   טיעוני הצדדים

2. התובע טוען כי ביום 4.10.13 בשעה 12:30 או בסמוך לכך, במהלך ביצוע עבודות ניסור בטון בבית לקוח בכפר ורדים, הוא נפגע באצבע 5 בכף יד ימין. העבודות כללו ניסור שני פתחי דלתות בבית הלקוח ופינוי חתיכות הבטון מחוץ לבית. לאחר ניסור פתח הדלת השנייה, וחיתוך חתיכת הבטון הגדולה באמצע (לרוחב), ובשלב שבו היו צריכים הפועלים לדחוף את החתיכה התחתונה החוצה מהקיר החיצוני, נתקעה ידו של התובע בין חתיכת הבטון לבין הדופן הימנית של פתח הדלת החיצונית ונפגעה. ממקום התאונה פינה הלקוח את התובע למוקד אמבולנסים ומשלא היה אמבולנס זמין במוקד, פינה אותו עצמאית לביה"ח בנהריה. בבית החולים עבר התובע סדרה ארוכה של טיפולים ובדיקות ואובחן כסובל משבר פריקה לא יציב בכף יד ימין. התובע אושפז בביה"ח עד ליום 8.10.13 ובמהלך אשפוזו עבר ניתוח לשחזור סגור של הפריקה ב- PIPJ וקיבוע ע"י מסמר KW . לאחר מכן שוחרר עם הוראה להמשך מעקב רפואי.

    

3. התובע טוען כי התאונה אירעה עקב רשלנות המעביד אשר התבטאה במעשים או המחדלים הבאים: לא סיפק לתובע כלי עבודה או ציוד המאפשרים ביצוע עבודה באופן בטוח. לא דאג לאמצעי בטיחות כלשהם שיש בהם כדי לנטרל ו/או לבטל את הסכנה הטמונה באותו אתר עבודה. הנהיג שיטת עבודה מסוכנת ו/או לא בטיחותית. נתן לתובע הוראת עבודה בלתי נכונה ו/או בלתי בטיחותית. לא עשה מאומה למניעת התאונה ו/או לא עשה די למניעתה.

    

4. ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור 10%. התובע הגיש חוות דעת אורתופדית לפיה נותרה לו נכות אורתופדית צמיתה בשיעור משוקלל 23% (10% בגין קשיון לא נוח של אצבע 5 יד ימין, ונכות צמיתה בשיעור 5% בגין צלקת מכוערת מכאיבה, וכן נכות צמיתה בשיעור 10% בגין השפעת הפגיעה על תפקוד יד ימין בכלל).

    

5. הנתבעים מכחישים את נסיבות התאונה וטוענים כי התובע נחבל כתוצאה מחוסר זהירות וחוסר תשומת לב מצדו. נטען כי התובע הוא עובד מקצועי ומנוסה, ופגיעתו, אם בכלל, נגרמה במהלך פעולה טבעית ורגילה והינה בבחינת סיכון סביר. כ"כ צוין כי התובע הכיר היטב את שיטת העבודה והיה אמור להימנע מלנהוג כפי שנהג בפועל.