פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

בפנינו ערעור על החלטת קצין התגמולים, אשר קבע כי חבלה שנגרמה למערער ביום 12.4.23 אינה "חבלת שירות", כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: "חוק הנכים"), שכן זו ארעה בעת שהמערער היה בדרכו חזרה לבסיס.

עיקרי העובדות:

1. המערער, יליד 1978, שרת בשרות קבע במג"ב כלוחם, נהג מבצעי וחובש קרבי.

2. ביום 12.4.23 היה המערער מעורב בתאונת דרכים, בעת שנהג ברכב משטרתי לכיוון הבסיס בו שרת. בהודעת הערעור טען המערער, כי התאונה ארעה 'לקראת תום משמרת', שהחלה בתדריך, ולאחר מכן כללה הסעת לוחמים על ציודם מבסיס האם לנקודות שונות ב'עוטף ירושלים', ביצוע פעולות בט"ש שונות, ולבסוף איסוף הלוחמים וציודם והחזרתם לבסיס (ראו סעיפים 3-4 להודעת הערעור וכן סעיפים 3-6 לתצהיר מפקד המחלקה של המערער, נספח ז להודעת הערעור).

3. בין הצדדים אין מחלוקת כי בעת שהמערער נהג ברכב משטרתי בדרכו חזרה לבסיס, הרכב החליק, לטענת המערער בשל תנאי הדרך ומזג האוויר הגשום, וארעה תאונת דרכים, אשר כתוצאה ממנה סבל המערער מנזקי גוף שונים.

4. בגין התאונה דנן ותוצאותיה נמסר למערער דו"ח פציעה, שנחתם על ידי מפקד המחלקה, כמו גם מסמכים שונים שצורפו להודעת הערעור, אך בשלב מאוחר יותר, כתשעה חודשים לאחר התאונה, דו"ח הפציעה הנ"ל בוטל ע"י מפקד הפלוגה בה שרת המערער (ראו נספח י לערעור).

5. לאחר ביטול הדו"ח הגיש המערער בקשה להכרה בחבלה לפי חוק הנכים (נספח יא להודעת הערעור), אשר נדחתה על ידי המשיב, ומכאן הערעור שבפנינו.

    

גדר המחלוקת וטיעוני הצדדים:

השאלה העומדת להכרעה בעניינו הינה התאונה דנן נופלת לגדר המונח "חבלת שירות", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הנכים, קרי האם זו "חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי".

המערער טען כי עסקינן בחבלה שארעה במהלך פעילות מבצעית, ולחלופין באירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו יחודיים לשירות. המערער הדגיש כי בדו"ח הפציעה שנערך בעניינו בסמוך לאירוע נקבע כי הפגיעה אירעה במהלך פעילות מבצעית, ובצדק – שכן הפעילות המבצעית בה השתתף אמורה הייתה להסתיים רק לאחר שהיה מביא את הלוחמים וציודם ברכב המשטרתי בו נהג לתוך שטח בסיס האם. המערער הדגיש כי מדובר היה בנסיעה בעלת אופי ייחודי לשירות משטרתי, אשר אין לה מקבילה בחיים האזרחיים, והוסיף כי בהתאם לפסיקה שהזכיר בסיכומיו דין הערעור להתקבל, שכן התאונה דנן ארעה במהלך פעילות מבצעית ובטרם זו הסתיימה, ולחלופין במהלך פעילות בעל אופי ייחודי לשירות – העברת לוחמים וציוד ברכב משטרתי, ולא בזמן נסיעה שגרתית לאחר סיום משמרת, כפי שסבר המשיב.