ע"נ 40085-01-14 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

1.לאחר עיון בבקשת המשיב למחוק את הערעור, תגובת המערער ותשובתו של המשיב לתגובה, הגענו לידי מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

2.כפי שהובהר בהחלטה מיום 20.5.2014, הרי שהחלטת המשיב מיום 22.12.2013 הציבה את מסגרת הערעור. המשיב העלה בהחלטתו נשוא הערעור שתי טענות. האחת - טענת התיישנות. השניה - כי המערער כלל לא פעל בקישון. במדה וימצא כי המשיב טעה בהחלטתו בנוגע לשאלת ההתיישנות ובאשר לטענה כי המערער לא פעל בקישון, תבוטל החלטתו ועניינו של המערער יוחזר לקצין התגמולים, לצורך בדיקה מחדש ומתן החלטה חדשה.

3.המשיב הודיע כי הוא חוזר בו מטענת ההתיישנות בתיק דנן. לכן, אנו מורים על ביטול חלקי של החלטת המשיב מיום 22.12.2013 בעניין זה וקובעים כי תביעתו של המערער להכרה בזכות לא התיישנה.

4.נותרה, אפוא, לדיון טענתו השניה של המשיב, לפיה המערער כלל לא פעל בקישון. מדובר בעניין עובדתי גרידא שיוכרע על ידי הועדה, אלא אם יחזור בו המשיב גם מטענה זו.

5.לפיכך, הבקשה למחיקת הערעור נדחית.

6.לאור הסכמת המערער, ניתנת למשיב ארכה לצורך בחינת ראיותיו של המערער, לעניין החשיפה לקישון בלבד, וזאת עד ליום 25.12.2014. עד למועד הנ"ל, יהא על המשיב להודיע האם הוא עומד על טענתו. במדה והמשיב יעמוד על טענתו, יהא עליו להגיש כתב תשובה עד לאותו מועד, בצירוף ראיותיו. מובהר, כי לא תינתנה ארכות נוספות. בהעדר הודעה כאמור או כתב תשובה, ינתן פסק דין על בסיס כתב הערעור בלבד, ללא צורך בהתראה נוספת.

7.עיון ליום 30.12.2014.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ג' חשוון תשע"ה, 27 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.