ע"נ 39354-03-13 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

רקע

ערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 04.03.13, לפיה חוו"ד מיום 1.4.02 שהגיש המערער הנה אמנם ראיה חדשה, אולם לגוף הענין אין לשנות מהחלטה קודמת לפיה אין קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת מסוג 2, ממנה סובל המערער, לבין תנאי שירותו הצבאי. ראינו לקבוע החמרה במחצית.

1. אין חולק כי המערער גויס לשירות מילואים בגדוד שריון במלחמת לבנון השניה. בלילה שבין

ה 6 ל 7 באוגוסט 2006 השתתפה הפלוגה בקרב קשה בעיירה בנת ג'בל. במהלך הקרב, עבר המערער (שנהג בטנק) אירועים קשים ומסכני חיים שכללו פגיעת פלוגתו מאש האויב, הריגת 2 מחבריו לפלוגה ופציעת אחרים , וצפיה בגופות הרוגים. הפלוגה חזרה לארץ לאחר יומיים של נסיעה בשטח קשה שהסתיימו בשלוש לפנות בוקר של יום רביעי 9.8.06.

2. בעקבות אירועי המלחמה פיתח המערער פגיעה נפשית כרונית פוסט טראומתית, המוכרת ע"י המשיב. נכותו נקבעה על ידי הועדה הרפואית בשיעור של 30%.

אצל המערער התפתחה מחלת סוכרת מסוג 2, אותה הוא מייחס לאותו קרב , בשל הסטרס. לטעמו יש סמיכות זמנים לשירות המצביע על הקשר הסבתי, וכיום כבר יש אסכולה מקלה המכירה בקשר שבין סטרס לבין סוכרת סוג 2.

3. זהו גלגול שני של ההליך: התביעה הראשונה להכרת זכות בשל הסכרת הוגשה למשיב ביום 15.01.09. המשיב דחה את התביעה בהחלטה מיום 02.03.10, בהתבסס על חוו"ד פרופ' רפאל עינת מיום 31.05.09, שקבעה כי המערער סובל מסוכרת סוג 2, ודחק נפשי אינו מהווה גורם להופעת הסוכרת.

ביום 10.10.12 הגיש המערער בקשה לעיון מחדש בהחלטת המשיב, אליה צירף חוו"ד של ד"ר ויינשטיין. המשיב ראה בחווה"ד משום ראיה חדשה, אך ביום 04.03.13 קבע , בהסתמך על חוו"ד של פרופ' וייס, כי אין מקום לשנות מהחלטתו לפיה אין קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת לבין תנאי שירותו הצבאי.

מומחים

חוו"ד מומחה מטעם המשיב- פרופ' רפאל עינת- מומחה למחלות פנימיות וגסטרואנטרולוגיה (31.05.09)