פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השיקום

ההליך

מדובר בערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 21/12/21 בה נדחתה תביעת המערער להכרת זכות נכה מיום 05/07/21 בגין הפרעת סכיזופרניה בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט- 1959, בנימוק כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו הצבאי ובין הפרעת הסכיזופרניה ממנה סובל המערער, וזאת בהסתמך על חוות דעתו של ד"ר פונרובסקי מיום 19/10/2021.

הראיות

כתב אישום מתוקן הכרעת דין וגזר דין מיום 13/08/18 (נספח 3 מצורף לכתב הערעור)

הרשעה של חייל לאחר הסדר טיעון בעבירות מעשה מגונה, הטרדה מינית והתעללות כלפי המערער בזמן הטירונות. בכתב האישום המתוקן נאמר שבמספר הזדמנויות שונות, בחדר בו שהו המערער וחיילים נוספים, רקד המערער כשהוא עירום לחלוטין וניסה להתקרב אל המערער ולגעת בו ללא הסכמתו. פעם נוספת התפשט מבגדיו, נותר עירום לחלוטין, התקרב למערער וניסה לגעת באזור חלציו מעל מכנסיו ללא הסכמתו, במקרה נוסף התפשט מבגדיו לחלוטין, התקרב למערער וקירב עד כמעט כדי הצמדה את איבר מינו החשוף לאחוריו של המערער, ללא הסכמתו, כשהמערער היה לבוש, חזר לחדר לאחר שהתקלח ובעודו ערום ונוגע באיבר מינו התקרב למערער ואמר לו אמירות בעלות אופי מיני. פעמים רבות כינה אותו בצורה מינית, מבזה ומשפילה ולא חדל ממעשיו על אף שהמערער ביקש ממנו לעשות כן. כל זאת - החל בחודש דצמבר 2016 עד חודש ינואר 2017 או בסמוך לכך.

תעודת הבגרות של המערער (נספח 2 לכתב הערעור מיום 13/06/22) 

הוצגו בה הישגיו הלימודיים בבגרויות בציונים טוב מאוד ומצוין, עם הרחבה לחמש יחידות לימוד במקצועות ריאליים, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ואנגלית.

תעודת הצטיינות והזמנה להגשת מועמדות לתוכנית "מצטייני פריפריה" ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב מיום 11.11.20 (נספח 2 לכתב הערעור) 

המערער הינו אחד מחמשת התלמידים המצטיינים ביותר בשכבה ויוכל להגיש מועמדותו ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב במסגרת תכנית מצטייני פריפריה.

תעודת שחרור של המערער מיום 09/04/19 (נספח 2 לכתב הערעור) 

מפקדו רס"ן גל מונסונגו כתב שהוא חייל מקצועי, ממושמע, אחראי, צנוע, מתמיד בביצוע תפקידו ומקובל על חבריו. ראוי לציון.

מכתב המלצה מרס"ר סעידה ספיר מיום 15/04/2019 (נספח 2 לכתב הערעור) 

תפקד כראש צוות מעבדה אפליקטיבית, היה אחראי על תחזוקת 1240 יחידות קצה, התקין ופרמט מחשבי PC, אפיין ופתח תקלות ועבד גם מול גורמים אזרחיים. היה חייל רציני ומסודר, בעל יכולות ניהול וארגון גבוהות, בולט בכישוריו החברתיים, בעל יכולות למידה ואינטליגנציה גבוהה.

חוות דעת של ד"ר ברוך פונרובסקי (מומחה מטעם המשיב) מיום 19/10/21 (הוגשה ביום 16/01/22) 

המערער התגייס לטירונות קרבית, בשל קשיי הסתגלות ותחת התערבות של גורמי בריאות הנפש, הועבר לתפקיד תומך לחימה בחיל התקשוב בתנאי שירות של בסיס פתוח ולינה בבית. בטירונות הוטרד מינית על ידי חייל אחר, לאורך כל שירותו היה תחת מעקב גורמי בריאות הנפש, מספר חודשים לפני שחרורו היה בחרדה גבוהה וירידה בתפקוד, ושוחרר מהשירות עם פרופיל 21 בשל הפרעת הסתגלות. לאחר שחרורו התחיל לימודים אקדמיים ונשר מהם. כשנה וחצי לאחר שחרורו אובחן כסובל ממצב פסיכוטי ובהמשך אובחן כסובל מסכיזופרניה. המערער ואמו טענו כי התפתחות המחלה נבעה מההטרדה וקשיים בשלושת החודשים לפני שחרורו, בכך שמפקדיו הקשו עליו בקבלת אישורים מגורמי בריאות הנפש לפטור מלינה בבסיס ותורנויות מטבח במקום תורנויות לילה. הציג תיעוד של מפגשי המערער עם קצין בריאות הנפש בהם הוא מעלה תחושת לחץ מתמיד וקושי להתפנות בבסיס, אמר שמאז שנגמל מחיתוליו לא הצליח להוציא צואתו באסלה אלא רק במקלחת תחת זרם מים, היה בעל מוטיבציה גבוהה לשירות, אך התקשה בתנאי לינה של בסיס סגור, היה ילד חנון, שמן עם משקפיים ומעגל חבריו היה מצומצם לאורך כל תקופת שירותו. לדבריו, סכיזופרניה נחשבת הפרעה קונסטיטוציונלית נוירו - התפתחותית עם בסיס ביולוגי מובהק עם תורשה פוליגנטית והשפעה סביבתית מתרחשת בשלבים התפתחותיים מוקדמים בהתפתחות עוברית ובילדות מוקדמת, ואין הוכחה במחקר האמפירי לכך שאירועי דחק בחיים הבוגרים תורמים להתפתחות המחלה. הסתמך על סקירה ספרותית שנעשתה בשנת 2020 שבדקו שכיחות של אירועי דחק שקדמו לחזרה של מצב פסיכוטי אצל חולים מאובחנים, בהם הגיעו למסקנה שיש קורלציה בין אירועי דחק בחיים הבוגרים לבין החמרה אצל חולים מאובחנים, אך ציינו שלא ניתן להסיק מסקנות לגבי קשר סיבתי. סכיזופרניה שכיחה באוכלוסייה כאחוז אחד, רוב הגברים שסובלים מההפרעה מאובחנים בין גילאים 15-25 והם סובלים מתסמינים מקדימים כ-5 עד 10 שנים לפני הופעת התסמינים הפסיכוטיים. גיל הופעת הסימפטומים חופף את גיל השירות הצבאי. לדבריו, על פי מחקר נתונים שבוצע במרפאות לבריאות הנפש של צה"ל , לא נמצא כי שירות מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות המחלה, אין הוכחה מספקת שמצב עקה בחיים הבוגרים הוא שגורם למשבר פסיכוטי והוא חושב שההסבר המתבקש יותר הוא שאדם המפתח מצב פסיכוטי מגלה יותר התנהגות בין אישית, תעסוקתית או לימודית שיוצרת את מצב הדחק טרם האבחון. הסבר נוסף הוא שמצבי העקה בלתי תלויים באדם מבליטים תפקוד לקוי או התנהגות ביזארית ובכך מאפשרים אבחון של מצב פסיכוטי שעד כה לא אובחן. מצב פסיכוטי הכרוך בחוויית רדיפה וסכנה בתודעה של האדם עלול להפעיל את מערכת הדחק העיקרית בגוף (HPA) ללא קשר לאירועי סטרס נוספים. אירועים סטרסוגניים בשלבים קריטיים של ההתפתחות כמו התפתחות עוברית וילדות מוקדמת גורמים להפעלת מערכת הדחק העיקרית בגוף במקביל לשינויים בתהליכים נוירו התפתחותיים. הסתמך על 116 מקורות שונים והוא סבור שלא מתקיים קשר סיבתי בין התפתחות מחלת הסכיזופרניה לבין שירותו הצבאי, על כן המליץ שלא להכיר בתביעת המערער להכרת זכות נכה.

חוות דעת המומחה (מטעם המערער) ד"ר יצחק בן ציון מיום 28/05/22 (נספח 7 צורף לכתב התשובה)