- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פלוני נ' קצין התגמולים - משרד הביטחון-אגף השיקום
|
ע"נ בית משפט השלום ירושלים |
29315-01-15
9.9.2019 |
|
בפני ועדת ערעור על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט – 1959: 1. השופט אמיר דהאן - יו"ר הוועדה 2. פרופ' יואל דונחין - חבר הוועדה 3. הגב' חנה גורדון - חברת הוועדה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערער: פלוני |
המשיב: קצין התגמולים – משרד הבטחון – אגף השיקום |
| פסק דין | |
זהו ערעור על החלטת קצין התגמולים להכיר ברבע מאחוזי ההחמרה במצבו הנפשי של המערער על חשבון השירות ועקב השירות במלחמת יום הכיפורים.
א. כללי
א.1. בעלי הדין
המערער, יליד 1944, גויס לשירות סדיר כלוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני ביום 14/05/62 ושוחרר ביום 03/11/63. במהלך מלחמת יום הכיפורים שירת בבסיס רפידים כעובד כללי וחזה בהתקפתו של הבסיס על־ידי מטוסי אויב, דבר אשר הביא לימים לליקויים נפשיים.
המשיב הוא קצין התגמולים על־פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום).
א.2. הליכים קודמים
ביום 23/11/08 הגיש המערער את בקשתו הראשונה להכרת זכות נכה בגין מצבו הנפשי בגין אירועי מלחמת יום כיפור. הבקשה נדחתה בשל התיישנות הן על־ידי קצין התגמולים והן על־ידי ועדת הערעורים, אך בית־המשפט המחוזי (ע"ו 10218-01-11) איפשר הגשת בקשה חדשה לקצין התגמולים – וכך היה.
ביום 10/09/14 החליט קצין התגמולים לקבל את הבקשה באופן חלקי, ולהכיר בלקויות נפשיות שיסודן בתסמינים בתר־חבלתיים ודיכאון של 5% (מתוך כלל ה־20%) על חשבון השירות הצבאי במלחמת יום הכיפורים.
א.3. טענות הצדדים והמחלוקת ביניהם
קיצור טענות המערער
המערער טוען לכך שהוא סובל ממחלה נפשית מסוג תסמונת בתר־חבלתית (תב"ח =PTSD), אשר כולה נגרמה תוך ועקב השירות, ותאריך ההכרה אמור להיות מיום הפגיעה עצמה. המערער מטעים כי קשר הגרימה הוכר על־ידי מומחה המשיב באומרו כי מלחמת יום הכיפורים הביאה להתפתחותה של הפרעה חרדתית מסוג הפרעת פאניקה, ולפיכך יש לשנות את החלטת המשיב ולקבוע כי הפרעת החרדה נגרמה תוך ועקב השירות. עוד טוען המערער כי החלטת המשיב אינה מנומקת כנדרש בחוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט–1959, ומכאן שיש לראות את המשיב כמי שנושא בנטל הראיה.
המערער טוען ומפנה למסמך (4 לתיק רפואי) משנת 1979 המתעד את דברי המערער כי נבהל מאוד מן ההפצצה הזדעזע ממראה הנפגעים ומאז חש מועקה תמידית. עוד טוען המערער ומפנה למסמך 398 לתיק הרפואי משנת 1984, שבו טען המערער שנמצא בטיפול פסיכאטרי עקב "הלם קרב ממלחמת יוה"כ", ואף הציג אישור רפואי שלא שרד בתיק.
המערער טען כי תב"ח יכולה להתפרץ בכל עת, וכי היא משתפרת לגמרי או לתסמינים קלים ב־70% מהמקרים, מוקלת לתסמינים ניכרים ב־20% ונשארת כמות שהיא או מוחמרת ב־10% מהמקרים. הוטעם לעניין זה כי תב"ח איננה חייבת להתפרץ בעוצמה המצריכה טיפול.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
