ע"נ 25530-10-13 ח' נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

זוהי בקשה למחיקת חלקים מכתב הערעור ולהוצאת מסמכים שהוגשה מטעם המשיב, יחד עם כתב תשובתו.

נקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים והמשיב לא התייצב.

למעשה רק מטעם זה, מן הראוי היה לדחות את הבקשה, אולם בשל העובדה שהצדדים התייחסו לטענות בהרחבה בכתב, אנו דוחים את הבקשה גם לגופו של ענין.

מדובר בבקשה טורדנית וקנטרנית, ובקליפת אגוז נטען בה כי המערער צירף לכתב הערעור המתוקן מסמכים רפואיים שונים אשר לא עמדו בפני קצין התגמולים עת נתן החלטתו ואשר מועד יצירתם הנו מועד מאוחר למועד בו התקבלה החלטת קצין התגמולים בחוות הדעת של ד"ר אברבנל המומחה מטעמו.

ב"כ המשיב טוען עוד כי המדובר בהרחבת חזית אסורה וככל שהמסמכים מהווים ראיה חדשה, על המערער להגיש תביעה חדשה ונפרדת לפי סעיף 35 לחוק הנכים תגמולים ושיקום.

כנטען בתגובת ב"כ המערער המסמכים שמבוקש להוציאם מהתיק הונחו בפני המומחה מטעם המשיב, בהסכמת הצדדים, כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 14.05.2014.

נכון שב"כ המשיב הגביל את ההסכמה, וציין כי אין בהסכמה זו כדי לאפשר הגשת ראיות חדשות לוועדה שלא הוגשו לקצין התגמולים.

התשובה לטענה זו – היא, כי הוועדה איננה כבולה בדיני הראיות, לא כל מסמך שמגיש מערער בערעורים מסוג זה צריך שתוגש בקשה לפי סעיף 35 לחוק, ודי לטעמנו בכך שניתנה הזדמנות למשיב לבחון את המסמכים, גם על ידי המומחה מטעמו שהתייחס אליהם. שאם לא נאמר כן, נגרום עוול למערערים, שבגין כל מסמך חדש יאלצו להגיש תביעות חדשות לקצין התגמולים.

נוסף על כך, צירוף מסמכים לכתב טענות עדיין איננו הגשתם כראיה. ייתכן מצב שב"כ המערער יבקש להגישם כראיה לסתור, וגם לפי דיני הראיות הדקדקניים ביותר, יש מקום לאפשר זאת, וודאי וודאי כאשר המדובר בוועדה מסוג זה.