ע"נ 2473-12-11

זוהי בקשה לביטול ההוצאות שהוטלו על המערער בפסק דין שניתן ביום 27.10.15. בנימוקי הבקשה נטען כי הוא זכאי להוצאות לטובתו חרף דחיית הערעור וזאת בשל התנהלותו הפסולה שלה משיב. מכל מקום, וודאי שלא היתה הצדקה לחייב את המערער בהוצאות, מעבר לנוהג הכללי בערעורי נכים לאור העיכובים הדיונים הרבים שעבר התיק ושל ליקויים חוזרים ונישנים מטעם המשיב, אם אענה להחלטות הוועדה ועוד כהנה וכהנה "מריעין בישין".

הואיל והיום הוא יום עבודתה האחרון של יו"ר הוועדה, לא נתבקשה תגובת המשיב, שידועה לנו מתיקים אחרים לפחות לענין העדר סמכות. אין אנו מקבלים עמדה זו.

חלק ההוצאות בפסק הדין הוא בגדר החלטה, וקיימת פסיקה עניפה לפיה החלטה שיפוטית ניתנת לשינוי, משיקולי צדק .בעא 5610/93 - יוסף זלסקי נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, פד נא(1), 68(07/04/1997)התייחס בית המשפט העליון לכלל של מעשה בית דין והשתק פלוגתא ונאמר,בין היתר:

"....עיקרון כללי זה הדריך את הפסיקה. על בסיסו, עיצבה הפסיקה את היקפו של הכלל ואת החריגים לו. כך, למשל, נדחתה בע"א 53/74 בריסטול מאיירס קומפני נ' ביצ'ם גרופ לימיטד, פ"ד כט(372 (1 הטענה כי פסק זר יכול להעמיד טענת השתק במשפט המתנהל בישראל, גם אם אין הוא יוצר מעשה בית דין במדינה בה ניתן. השופט זוסמן אומר (בפיסקה 9), כי:

"פתרון קיצוני כזה, להעמיד השתק-פלוגתה על פסק-דין אשר בארץ הינתנו אינו מונע בעל-דין להתדיין בפלוגתה שנפסקה, חייב לסגת בפני דרישת הצדק....

אין משתיקים בעל-דין מפאת מעשה-בית-דין שהיה, מקום שהדבר אינו מתיישב עם דרישת הצדק ... ומפני הטעם האמור לא ניתן להרחיב פעלו של מעשה-בית-דין, אף אם היה אולי צידוק לכך כדי למנוע התדיינות נוספת ומיותרת בישראל".

טעמים של צדק הביאו את הפסיקה והספרות לעמוד על חריגים לכלל של מעשה בית דין מקום בו התחולל שינוי בדין לאחר פסק הדין הראשון, או בנסיבות בהן נתגלו ראיות חשובות וחדשות לאחר סיום ההתדיינות הראשונה. כך, בע"פ 447/88 לוונטל נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(1 (2, אימץ השופט גולדברג כלל, על פיו לא יוכר השתק פלוגתא מקום בו השתנה האקלים המשפטי עקב שינוי בהלכה בין פסק הדין הראשון וההתדיינות המאוחרת לו. השופט גולדברג קובע (בפיסקה 10) כי:

"... קביעה שיפוטית מוסמכת חדשה שיצאה בין שתי ההתדיינויות הרלבנטיות עשויה לשנות את ה'אקלים המשפטי' ולמנוע תחולת השתק הפלוגתה. אכן ככל שמדובר בשאלה משפטית יותר מופשטת שנקבעה בהלכה חדשה, כן יטה בית המשפט יותר להעדיף שיקולים של שוויון וצדק על פני הילכת השתק הפלוגתה. כך הוא הדין גם בקביעה המטילה את הדין על מערכת עובדות זהה".

הלכה זו יושמה בנסיבות מסויימות גם בהליכים אזרחיים (ראו ע"א 1418/90 מאור נ' הרשנהורן, פ"ד מה(95 (3 בפיסקה 17 לפסק דינו של השופט ד' לוין, וכן את פסק דינו של השופט גולדברג ; כן ראו לענין זה,ע"א 475/84 הממונה על רכוש האויב נ' פרג'יון, פ"ד מג(332-331 ,326 (2)."

המערער הגיש סיכומיו ביום 22.5.15 והמשיב הגיש סיכומיו רק ביום 17.9.15, ללא תיקו הרפואי של קצין התגמולים וסיכומים סופיים, לרבות התיק הוגשו רק ביום 20.9.15

ב"כ המשיב הגיש בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים רק ביום 1.9.15, למרות שחלף כבר המועד להגשתם ביום 22.7.15. בקשתו נדחתה בהחלטה מיום 6.9.15.ב"כ המשיב עשה דין לעצמו והגיש כאמור את הסיכומים ביום 20.9.15. נוסף על כך, בהחלטה מיום 6.9.15ציינתי כי סמכותה של הגב' שרון לחתום על פסקי דין הסתיימה בשל אי הארכת מינויה ויו"ר הוועדה ביקשה תגובת ב"כ המשיב להצעה כי פסק הדין יינתן במותב חסר. ב"כ המשיב כלל לא הגיב להחלטה , להחלטה נוספת מיום 8.9.15 , להחלטה נוספת מיום 21.9.15, ולהחלטה נוספת מיום 7.10.15.

בהחלטה מיום 14.10.15 צויין כי החלטות הוועדה אינן מטרידות את ב"כ המשיב, כי ללא תגובה לענין הרכב הוועדה כלל לא ניתן לכתוב את פסק הדין, ובשל כך הגיש ב"כ המערער בקשה לפסיקת הוצאות והיה צורך בקיום דיון ביום 22.10.15 , 8 ימים לפני שיו"ר הוועדה עמדה לסיים את תפקידה, אז התקבלה סוף סוף הודעת המשיב לענין המותב שיתן את פסק הדין.