פלוני נ' קצין התגמולים - משרד הבטחון - אגף השיקום

ערעור על החלטת המשיב מיום 4.7.2023, בה נדחתה תביעתו של המערער להכרה בזכות על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים) בגין PTSD ממנה סובל המערער. לשיטת המשיב בהחלטתו, מאחר שהמערער מוכר במוסד לביטוח לאומי בגין מחלת הסכיזופרניה, חלפו 3 שנים מהכרתו בביטוח הלאומי בגין מחלת הסכיזופרניה וכי מדובר במאורע אחד, יש לראות את המערער כמי שבחר בזכויות על פי סעיף 36א לחוק הנכים.

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. המערער שירת כלוחם בחיל ההנדסה ובמסגרת שירותו הגיע לסייע בפינוי ההרוגים באסון המסוקים בו התנגשו 2 מסוקי יסעור של חיל האוויר מעל עמק החולה ביום 4.2.1997. באסון נהרגו 73 החיילים שהיו במסוקים.

2. אין מחלוקת כי המערער מוכר בביטוח הלאומי בגין מחלת הסכיזופרניה בשיעור 50% לצמיתות החל מיום 1.9.2005.

3. ביום 5.2.2017 הגיש המערער תביעת הכרה למשיב בגין PTSD. בהחלטה מיום 31.10.2022 (נספח ה' לכתב הערעור) המשיב דחה את תביעת המערער מהטעם של בחירה בזכויות: "מאחר והוכרת בביטוח לאומי משנת 2005 בגין אותו מאורע בגינו פנית למשרדנו, ע"פ הוראת חוק הנכים, לא ניתן להכיר באגף שיקום במשרד הביטחון למי ששולמו לו פיצויים לפי חוק הביטוח הלאומי ועברו מעל 3 שנים. על פי החוק במקרה זה יש לראותך כמי שבחר בזכויות על פי חוק הביטוח הלאומי". באותה החלטה ציין המשיב כי בחן את עניינו של המערער גם לפי סעיף 18(ו) לחוק הנכים אולם לפי חוות דעתו של דר' רוזיצקי מיום 2.10.2022, המערער נמצא כשיר לטפל בענייניו בעת הרלוונטית ולכן לא ניתן לקבל את בקשתו.

4. בהמשך לכך, ב"כ המערער פנה אל גורמי המשיב ובעקבות כך ניתנה ההחלטה מיום 4.7.2023, היא ההחלטה נושא הערעור, בה קבע המשיב:

   "המומחה הרפואי, קובע כי (המערער) סובל מ-PTSD וסכיזופרניה שהתפתחה בעקבותיה, הוא קובע כדלקמן:

   '(המערער) פיתח הפרעת PTSD שהלכה והתעצמה לאחר סיום השרות הצבאי, המצוקה הנפשית הכוללת גלישות פסיכוטיות פוסט טראומתיות בשילוב של שימוש בקנאביס להרגעה עצמית הביאו להופעת מחלת הסכיזופרניה, כלומר מחלת הסכיזופרניה היא תולדה של האירועים הטראומתיים בשירות', ודר' רוזיצקי מציין כי לא ניתן להפריד בין מחלת הסכיזופרניה והפרעת ה-ptsd.

   מאחר ו(המערער) מוכר בבטל"א בגין מחלת סכיזופרניה, מדובר במאורע אחד ומאחר וחלפו שלוש שנים מהכרתו בביטוח לאומי יש לראותו כמי שבחר בזכויות".

    

5. המערער סומך עמדתו על חוות הדעת הרפואית מיום 4.2.2019 שמסר המומחה מטעם המשיב – דר' אהוד רוזיצקי. לשיטת המערער, עמדתו הרפואית של דר' רוזיצקי היא הכרה מלאה בקשר של גרימה בין שתי ההפרעות מהן סובל המערער – PTSD וסכיזופרניה – לבין אסון המסוקים אליו נחשף המערער בשירותו הצבאי. המערער טוען כי כיוון שמדובר בשתי מחלות שונות, פגימות נפרדות, סוגיית הבחירה בזכויות, שעניינה רצונו של המחוקק למנוע כפל תשלום בגין אותה מחלה או פגימה, כלל אינה רלוונטית.

   המערער טוען כי קביעת המשיב לפיה לא ניתן להפריד בין המחלות בהיבט התפקודי אינה נכונה עובדתית וגם אם כן, היא שאלה שמסורה לוועדה הרפואית ולא לשאלת עצם ההכרה בזכות. בהקשר זה מפנה המערער לתקנה 8(ב) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), התש"ל-1969.