כאשי ואח' נ' מנהל מס רכוש-תל אביב

לפני ערעור על החלטת ועדת ערר מיום 14.7.2015, לפיה נדחה ערר שהגישו המערערים על החלטת המשיב שלא לקבל את ההשגה שלהם מחמת שחלף המועד למתן החלטה בהשגה.

רקע 

המערערים היו בעלים של מקרקעין בשכונת עזרא הידועים כחלקות 31, 32, 33 ו – 34 גוש 6136 (להלן: "המקרקעין"). את המקרקעין ירשו המערערים מאביהם המנוח ובשנת 1992 דיווחו המערערים למשיב על היותם בעלי המקרקעין מכוח ירושה.

לטענת המערערים, בעת שדיווחו למשיב על בעלותם במקרקעין לא נמסר להם על קיומו של חוב מס רכוש. עוד טוענים המערערים כי רק בשנת 2005 הוגשה להם לראשונה שומת מס רכוש המתייחסת לחוב מס שנוצר משנת 1972 עד 1999.

סמוך לאחר קבלת ההודעה על קיומו של חוב מס רכוש, התנהלו בין המערערים לבין המשיב מגעים, פגישות וחילופי מסמכים כאשר המערערים כופרים בקיומו של חוב מחמת שחלק מהמקרקעין הופקע מהם ובחלק אחר של המקרקעין מחזיקים פולשים. בסמוך או תוך כדי ניהול המגעים האמורים, מכר המשיב את המקרקעין באמצעות כונס נכסים וחוב מס רכוש של המערערים נפרע במלואו.

ביום 28.4.2010 שלחו המערערים למשיב מכתב השגה, אולם המשיב דחה את פנייתם וטען כי המועד להגשת השגה חלף. כנגד החלטה זו של המשיב הגישו המערערים ערר לוועדת הערער בטענה שהשגתם הוגשה במועד ועל המשיב לדון בהשגתם. בהחלטה מיום 22.4.2012 התקבל הערר של המערערים וועדת הערר הורתה למשיב לדון בהשגתם. המשיב לא השלים עם החלטת ועדת הערר והגיש ערעור לבית המשפט כאן. בפסק דין מיום 13.12.2012 דחה כבוד השופט (כתוארו אז) איתן אורנשטיין את הערעור והותיר את החלטת ועדת הערר על כנה.

משחלפה שנה ויותר ממועד מתן פסק הדין בערעור, פנו המערערים אל המשיב, במכתב מיום 18.12.2013 וביקשו להשיב להם את מלוא הסכומים שנגבו כמס רכוש, בטענה שעל פי הוראות סעיף 26 (ב) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א – 1961 (להלן: "החוק"), היה על המשיב ליתן החלטה בהשגת המערערים בתוך שנה מיום מתן פסק הדין, ומשלא עשה כן, יש לראות את השגת המערערים כאילו התקבלה.

במכתב מיום 14.1.2014 דחה המשיב את טענת המערערים, וטען כי יש למנות את השנה הקבועה בסעיף 26 (ב) לחוק, מיום שפסק הדין הפך לחלוט, דהיינו 45 ימים לאחר מתן פסק הדין. במכתב האמור, התייחס המשיב באופן תמציתי ולקוני לטענות המערערים ודחה את ההשגה.