ע"מ 57704-02-14 אלעול נ' פקיד שומה רמלה

תקנה 9(א) לתקנות בית המשפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), תשל"ט-1978 קובעת שבערעור על שומה יחולו, בשינויים המחויבים, תקנות סדר הדין האזרחי (למעט תקנות מסוימות המנויות בה). עוד קובעת התקנה, כי כל מקום שנאמר בתקנות סדר הדין "תובע" משמעו - מערער; "נתבע" משמעו - משיב.

תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") קובעת כך -

"158.(א)לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה:

1. התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות;"

    

במקרה זה הורה בית המשפט לבעלי הדין להגיש תצהירי עדות ראשית, כך שראשית יגיש המערער תצהירים מטעמו, ולאחר מכן, יגיש המשיב תצהיריו. גם סדר שמיעת העדויות נקבע כך שתחילה נחקרו עדי המערער ורק לאחר מכן נחקרו עדי המשיב.

מונחת לפני בקשת המערער לזימון עדה למועד ישיבת ההוכחות הבאה אשר נקבעה לצורך סיום שמיעת עדותם של עדי המשיב. העדה שזימונה מבוקש, היא מפקחת אצל המשיב, אשר ערכה את השומה בשלב א' (להלן: "המפקחת"). הבקשה הוגשה לאחר חקירתו של סגן פקיד השומה, מר צחי לוי (להלן: "סגן פקיד שומה") שהיה מעורב בשלב הביקורת, ולפני שהסתיימה עדותו של מר קובי ויצמן, מפקח ראשי (להלן: "מר ויצמן"), אשר דן בשומה בשלב ב', הוא שלב ההשגה.

לטענת המערער, המפקחת ערכה בדיקות וקיבלה החלטות בנוגע לשומה, ובאופן ספציפי החליטה על חישוב הוצאות המחיה של המערער לפי לוחות מחיה 5-6 (שהם נמוכים יותר), והיא העדה היחידה שיכולה לשפוך אור על מהות השומה שנערכה בשלב זה. לטענתו, מחקירתו של סגן פקיד השומה התברר כי מי שביצעה את הבדיקות הקונקרטיות הנוגעות לשומה היא המפקחת, כאשר העד לא דן במהות השומה עצמה אלא התייחס לדברים "במקרו ולא במיקרו". (עמ' 57 שורות 22-23 לפרוטוקול). לפיכך, לא ידע להשיב לשאלות המערער לגבי מועדי דיונים ופעולות שבוצעו, ואף השיב כי ייתכן שהמפקחים שדנו בתיק לא התייעצו אתו לגביו ולא יידעו אותו בשלבים השונים שעבר ובהיסטוריה שלו (ראה: עמודים 52-57 לפרוטוקול).

בהחלטתי מיום 3.6.15 הוריתי למערער להתייחס בבקשתו אף לעדותו של מר וייצמן, אשר, כאמור, דן והחליט בהשגה ואשר חקירתו הנגדית טרם הסתיימה. על כך השיב המערער כי מאחר ומר ויצמן היה מעורב אך ורק בשלב ההשגה, בקשתו אינה צריכה להתייחס לעדותו של זה.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, היא מנוגדת לסדר הטיעון הקבוע בתקנות סדר הדין ואף יש בה כדי להפוך את סדר שמיעת ראיות התביעה לאחר שנשמעו עדי ההגנה; חלפו המועדים לשמיעת ראיות מטעם המערער וכעת מצוי הדיון כפסע ממתן צו לסיכומים; אין בפיו של המערער כל טעם מיוחד להארכת המועדים שנקבעו על ידי בית המשפט להבאת ראיותיו של כל צד; וכן, הבקשה אינה אלא ניסיון של המערער להכביד ולסרבל את ההליך ולבצע "מקצה שיפורים" שאין להתירו.