ע"מ 52960-11-10 צ.א.ג. תעשיות בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 5,ע"מ 34677-02-11 טי.אס.דבליו. ישראל השקעות בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 1,ע"מ 34680-02-11 צ.א.ג תעשיות בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 1,ע"מ 34677-02-11 טי.אס.דבליו. ישראל השקעות בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 1,ע"מ 34680-02-11 צ.א.ג תעשיות בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 1,ע"מ 34680-02-11 צ.א.ג תעשיות בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 1

לפני ערעורים על שומת ניכויים לשנת המס 2002 שקבע משיב 2 למערערת 1 (להלן: "צאג") (ע"מ 1097/09), שומה לשנת המס 2002 שקבע משיב 1 לצאג (ע"מ 1098/09), שומה לשנת המס 2002 שקבע משיב 1 למערערת 2 (להלן: "טיאס") (ע"מ 1099/09), שומת ניכויים לשנת המס 2004 שקבע משיב 2 לצאג (ע"מ 52960-11-10), שומה לשנת המס 2004 שקבע משיב 1 לטיאס (ע"מ 34677-02-11) ושומה לשנת המס 2004 שקבע משיב 1 לצאג (ע"מ 34680-02-11).

רקע 

בשנים הרלבנטיות עסקה צאג בעיצוב, פיתוח ושיווק מוצרי פלסטיק בהם כלי עבודה, כלי אחסון וציוד לגינה. מפעלי צאג שכנו במגדל העמק ובכרמיאל ובבעלותה היו כ – 10 מפעלים מאושרים במסלול מענקים ובמסלול חלופי כמשמעותם בחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט – 1959 (להלן: "חוק עידוד השקעות"). בשנות המס שבערעור נשלטה צאג על ידי טיאס שהחזיקה ב – 93.8% ממניותיה, בעוד 6.2% ממניותיה הוחזקו על ידי מייסדה, מר צבי ימיני (להלן: "מר ימיני").

בשנת המס 2002 חילקה צאג לבעלי מניותיה דיבידנד בסך 30,416,000 ₪, מתוך רווח חשבונאי שהיה לה, כאשר בגין חלקו של מר ימיני ניכתה במקור מס בשיעור 25% ואילו בגין חלקה של טיאס בדיבידנד (28,416,000 ₪) לא ניכתה מס במקור בטענה שעל חלוקה זו חלות הוראות סעיף 126 (ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה").

בהודעה המפרשת את נימוקי השומה לשנת המס 2002 (ע"מ 1097/09) דחה משיב 2 את טענת צאג בעניין תחולת סעיף 126 (ב) לפקודה, על הדיבידנד שחילקה צאג לטיאס (להלן: "הדיבידנד"), וקבע כי 15% מהרווח (4,475,939 ₪) שחילקה צאג לטיאס נבע מהכנסותיה ממקור תעשייתי שחויבו במס חברות מלא ולגביו יש להחיל את הוראות סעיף 126 (ב) לפקודה, ואילו 85% מהרווחים בסך 25,820,061 ₪, נבע מהכנסות ממסלול מענקים, ובהתאם להוראות סעיף 47 (ב) (2) (א) לחוק עידוד השקעות, יש לחייבו במס בשיעור 15%.

לחילופין, קבע המשיב כי נוכח טענת צאג לפיה הדיבידנד חולק מרווחים חשבונאיים שאינם בגדר הכנסה חייבת כמשמעותה בפקודה, אין להחיל על הדיבידנד את הוראות סעיף 126 (ב) לפקודה, ובהתאם יש לחייב את הדיבידנד במס בשיעור 25%.

לשלמות המסגרת העובדתית הרלבנטית, יצוין כי עוד קודם לקביעת השומה האמורה, ביום 30.12.2003, נכרת בין משיב 1 לבין צאג הסכם שומה לשנות המס 1998 – 1999. ביום 17.11.2004 נכרת בין משיב 1 לבין המערערות הסכם שומה נוסף אשר כלל גם הסדר בקשר לדוחות שהגישו המערערות בשנת המס 2002. ביום 23.1.2005 נכרת בין משיב 1 לבין צאג הסכם שומת ניכויים לשנת המס 2002. ביום 8.12.2005 נכרת הסכם נוסף בין משיב 1 לבין צאג לפיו הוסדרו השלכות המס הקשורים ברכישת מניות טיאס על ידי צאג.

מאחר ועוד קודם לקביעת השומה האמורה נקבעה לצאג שומת ניכויים על פי הסכם, קביעת השומה ביחס לדיבידנד שחולק לטיאס נעשתה מכוח הוראות סעיף 147 לפקודה.

בהודעה המפרשת את נימוקי השומה לשנת המס 2002 (ע"מ 1098/09) הסביר המשיב כי השומה נשוא הערעור, הינה שומה חלופית.