ע"מ 49540-12-14 ואח' טלרן אחזקות ונקיון (אילת) בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 5

: | גרסת הדפסה
ע"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
49540-12-14,49575-12-14
29.9.2016
בפני השופט:
מגן אלטוביה

- נגד -
המערערות:
1. טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ
2. טלרן אחזקות וניקיון (אילת) בע"מ

עו"ד דרור יצחק 		המשיב:
פקיד שומה תל אביב 5
עו"ד קרן יזדי-סופר
עו"ד אדם טהרני פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
פסק דין
 

 

 

לפניי ערעורים על שומות שקבע המשיב בצווים לשנות המס 2009, 2010 ו – 2011.

 

רקע 

מערערת 1 (להלן: "טלרן") מחזיקה ב-100% מהון המניות המונפק של מערערת 2 (להלן: "טלרן אילת"), ושתיהן עוסקות באספקת כח אדם לעבודות ניקיון ואחזקה בבתי מלון.

בשנים הרלוונטיות לערעורים העסיקו המערערות עובדים שהגיעו לישראל מאריתריאה וסודן (להלן: "העובדים המועסקים") שהחזיקו בהיתר היה זמני בישראל, לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה").

בדיווחיהן למשיב בקשר עם העובדים המועסקים זיכו המערערות את העובדים המועסקים בנקודות זיכוי ולא שילמו את ההיטל בשיעור 20% משכר העובדים המועסקים, שנקבע בהוראות סעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (להלן: "חוק ההיטל"). המשיב דחה את דיווחי המערערות וקבע כי אין לזכות את העובדים המועסקים בנקודות זיכוי ועל המערערות לשלם את ההיטל, ומכאן הערעור שלפני.

 

 

טענות המערערות

  • לטענת המערערות בשנת 2009 נכרת הסכם שומה בין טלרן לבין המשיב, לפיו הושב לטלרן סכום ההיטל ששילמה בגין העסקת עובדים זרים בתקופה שבין חודש אוגוסט 2007 לבין חודש פברואר 2008 (להלן: "הסכם השומה"). המערערות הסתמכו על הסכם השומה ולא תמחרו את ההיטל במחיר שגבו מלקוחותיהן בגין אספקת העובדים המועסקים. לפיכך, מנוע המשיב מלחייב את המערערות בהיטל.

  • תכליתו של ההיטל לצמצם את כדאיות העסקת עובדים זרים, והוא לא נועד לייקר את העסקתם של מי שאינם מהגרי עבודה אלא מבקשי מקלט או פליטים, שעזיבתם את ארץ מוצאם נכפתה עליהם. יתר על כן, בשנים הרלוונטיות מדינת ישראל נקטה במדיניות מוצהרת של אי-אכיפת האיסור על העסקתם של מבקשי המקלט ואף עודדה העסקה כאמור, מתוך הבנה שכל זמן שאינם בני-הרחקה לא ניתן לשלול ממבקשי המקלט את הזכות הבסיסית להתפרנס למחייתם.

  • העובדים המועסקים מקיימים את הגדרת "תושב ישראל" לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ועל-כן הם זכאים ל-2.25 נקודות זיכוי, בהתאם לסעיפים 34 ו-36 לפקודה.

  • לחילופין, אף אם אינם בבחינת "תושב ישראל", זכאים העובדים המועסקים ל-2.25 נקודות זיכוי בהיותם "תושב חוץ זכאי", בהתאם לאמור בכללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-2007 (להלן: "כללי הזיכוי").

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>