החלטה בבקשה לתיקון נימוקי שומה

בפניי בקשה מטעם המשיב (המבקש בבקשה) לתיקון ההודעה המפרשת את נימוקי השומה שהוגשה מטעמו בערעור ובהתאמה לתיקון חישוב המס תוך הפחתת סכום המס הקבוע בשומה שבצו. המערערת (המשיבה בבקשה) מתנגדת לבקשה בהסתמך על שורה של טענות אותן פרטה במסגרת תגובתה לבקשה. נדרשת אני להחליט האם, בנסיבות שיפורטו להלן, יאושר למשיב התיקון המבוקש, אם לאו. 

מבוא

1. המערערת הינה בעלים של קרקע בחדרה אשר נרכשה על ידה ביום 2.8.1993 והידועה כגוש 10046 חלקה 28 (להלן: "המקרקעין").

ביום 19.6.1994 התקשרה המערערת בהסכם עם חברת דור אנרגיה (1998) בע"מ לשם החכרת המקרקעין לתקופה של 20 שנים לצורך הקמת תחנת דלק.

המערערת קיבלה עבור החכרת המקרקעין תמורה בפועל בסכום של 520,000 דולר (להלן: "התשלום בפועל") וכן התחייבות של החוכר לשלם לה תשלומים עתידיים בסכום של 10,500 דולר, מידי חודש, צמודים למדד למשך 20 שנים (להלן: "התשלומים העתידיים").

לפי חוזה ההתקשרות בין הצדדים, המערערת הייתה זכאית לקבל תשלומים עתידיים נוספים, בהתקיים תנאים מסוימים (פדיון מכירות הדלק בתחנה) אולם לפי הודעת המערערת תנאים אלו לא התקיימו ותשלומים נוספים לא שולמו לה (פרוטוקול דיון מיום 11.7.2016 עמ' 8 שורה 6).

2. המערערת דיווחה על העסקה למנהל מיסוי מקרקעין חדרה והוצאה לה שומת מס שבח. בנקודה זו נתגלעה מחלוקת בין הצדדים בדבר היקף החיוב במס על פי שומת מס השבח – האם חל החיוב במס השבח רק על התשלום בפועל או, שמא, חויבו במס שבח גם התשלומים העתידיים.

המערערת טוענת, כי לאור מחדלי המשיב לספק לה את שומת מס השבח עצמה, נבצר ממנה לדעת האם התשלומים העתידיים כבר חויבו במס שבח באופן שאין למסות אותם פעם נוספת במסגרת השומות נשוא ערעור זה. המשיב טוען כי התשלומים העתידיים לא מוסו במס שבח ולראיה צירף פלט שע"מ המלמד כי במסגרת שומת מס השבח חויב רק התשלום בפועל (סעיף 5 להודעה המפרשת את נימוקי השומה).

לטענת המערערת, בסמוך למועד חתימת הסכם החכירה פנתה למשיב בבקשה להחיל עליה את סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין, וזאת לצורך מיסוי העסקה לפי פקודת מס הכנסה, אולם המשיב ונציבות מס הכנסה סרבו לבקשה (סעיף 5 להודעה המפרשת את נימוקי הערעור).

3. המערערת דיווחה למשיב ,לאורך שנות החכירה, על התשלומים העתידיים כהכנסה פטורה.
4. לטענת המערערת, בשנות המס הקודמות המשיב קיבל את עמדתה כי דמי החכירה הם בגדר "הכנסה פטורה", לאור מיסוי העסקה בשומת מס השבח, ושומות המערערת התקבלו כמוצהר (סעיפים 17-19 להודעה המפרשת את נימוקי הערעור).
5. המשיב הוציא למערערת את השומה שבצו לשנות המס 2010-2012. על הצו הוגש הערעור נשוא בקשה זו וכל אחד מן הצדדים הגיש הודעה המפרשת את נימוקי השומה/הערעור מטעמו.
6. המחלוקת העולה בין הצדדים מתמקדת בשלוש סוגיות, המופיעות בשומה, כאשר מיסוי התשלומים העתידיים היא העיקרית שבהם והיא לבדה נשוא הבקשה שבפניי.
7. בנימוקי השומה שהוגשו מטעם המשיב נטען כי מאחר שסכום התשלומים העתידיים לא נכלל בשומת מס השבח, ומעולם לא מוסה, יש לחייבו במס לפי סעיף 2(6) לפקודה (הכנסה שבפירות ממקרקעין). לחילופין נטען כי יש למסות את סכום התשלומים העתידיים כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה (הכנסת ריבית) ולחילופי חילופין כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה (הכנסה מעסק).
8. ביום 22.9.2016 ניתנה החלטתי הדוחה את בקשת המערערת לקבלת הערעור על הסף.

טענות הצדדים בבקשה