ערעור על החלטות מנהל מע"מ לפסול פנקסי החשבוניות ולהטיל כפל כנס

1. זהו פסק דין בערעור על החלטות מנהל מע"מ, לפסול את פנקסי החשבוניות של המערער, לפי סעיף 77ב(ב) לחוק מס ערך מוסף (להלן: "החוק"), ולהטיל עליו כפל מס, על פי סעיף 50(א1) לחוק, וכן, קנס בשיעור אחוז אחד ממחזור העסקאות בתקופה הרלוונטית, על פי סעיף 95 לחוק. הוחלט לדחות את הערעור, ולהלן הנימוקים.

2. החשבוניות שבמחלוקת, 34 במספר, נחזות כחשבוניות שהוצאו במועדים שונים, בשנים 2006-2009, על ידי שלושה עוסקים: האני נתאשה, תחת השם "האני-בניין, שיפוצים ועבודות טיח" (להלן: "חשבוניות האני נתשה"), כוכב השחר בע"מ, תחת השם "כוכב השחר עבודות בנייה" (להלן: "חשבוניות כוכב השחר"), ואלי לוי (להלן: "חשבוניות אלי לוי").

            הסכומים הנקובים בחשבוניות מסתכמים ב- 3,743,026 ₪, כולל סכום המע"מ הנקוב בהן, כאשר חשבוניות האני נתשה מסתכמות ב- 812,273 ₪, חשבוניות כוכב השחר מסתכמות ב- 2,044,753 ₪, וחשבוניות אלי לוי מסתכמות ב- 886,000 ₪.

            בהחלטות מושא הערעור נקבע (בהתייחס לחשבוניות האמורות), כי המערער ניכה מס תשומות בגין "...חשבוניות שלא הוצאו כדין".

סכום כפל המס במועד מתן ההחלטה – 1,004,620 ₪, וסכום הקנס במועד האמור – 50,984 ₪.

3. המערער טען, כי כל החשבוניות שבמחלוקת, הוצאו על ידי העוסקים שפרטיהם נקובים בחשבוניות, כדין, וכי הוא היה רשאי לנכות את מס התשומות הכלול בהן, על פי הוראת סעיף 38(א) לחוק. לטענתו "המערער התקשר עם העוסקים כדין, הם נתנו לעסקו שרותי בניה, קיבלו תמורה כספית בעד השירותים שנתנו והיו רשאים ואף חייבים לערוך לו חשבוניות מס כדין. לדעת המערער קביעת המנהל כי החשבוניות הוצאו לו שלא כדין היא שרירותית ומקפחת; אין בידי המנהל כל ראיה לכך כי החשבוניות אינן כדין גם אם הם יבחנו עפ"י מבחן אובייקטיבי".

            לחילופין טען, כי גם אם יוכח שהחשבוניות שבמחלוקת לא הוצאו כדין, על פי מבחן אובייקטיבי, הרי שיש לקבל את ערעורו, תוך החלת המבחן הסובייקטיבי שנקבע בפסיקה לעניין זה, וזאת, משום שלטענתו "... הוא עשה כל אשר לאל ידו על מנת לוודא את תקינות החשבוניות שהוצאו לו ע"י שלושת העוסקים, הוא ברר לגביהם ברשויות המס, קיבל מהם אישורים שהונפקו ע"י רשות המיסים ובדק אישורים אלו, זיהה את שלושת העוסקים וביקש וקיבל מהם את כל המסמכים הרלוונטיים המוכיחים את הקשר בין מפיקי החשבונית לישויות המבצעות את העבודה".

            כן טען המערער, כי המנהל לא היה רשאי להטיל עליו כפל מס, בגין אותן חשבוניות - מתוך החשבוניות שבמחלוקת - אשר הוצאו למעלה מחמש שנים עובר למתן ההחלטה, וזאת, באשר "...לדעת המערער סמכות המנהל עפ"י סעיף 50(א1) אינה יכולה להיות בלתי מוגבלת בזמן ויש לגביה תקופת התיישנות, לדעת המערער דין סמכות המנהל עפ"י סעיף 50(א1) לחוק כדין שומה עפ"י הוראות סעיף 77(א) לחוק יחולו לגביה "הוראות ההתיישנות" הכלולות בסעיף 77(ב) לחוק. לדעת המערער אין לחייב אותו בגין חשבוניות שהוצאו לו במועד המוקדם ביותר מ- 5 שנים מיום הודעת המנהל ובוודאי שלא לחייב אותו בגין חשבוניות שבחלקן התקבלו לפני למעלה מ- 7 שנים".

4. בכתב התשובה נטען בין היתר כדלקמן:

"...במקרה הנדון, המערער ניכה מס תשומות על בסיס חשבוניות שהוצאו לו שלא כדין, כדלהלן:

א.         המערער קיזז מס תשומות ע"ס 109,006 ₪ על סמך 8 חשבוניות לתקופה ספטמבר 2006 עד מרץ 2007 אשר נותן קיבל מקבלן שלא היה רשום כעוסק. החשבוניות נושאות את השם "האני נטשה" שהעיד בהודעתו כי אינו מכיר כלל את המערער, לא ביצע עבודות עבורו, אינו מזהה את החשבוניות הנושאות את שמו גם מכחיש את טענת המערער כי שוחח עמו בטלפון.