דחיית ערעור של אשר קינן נגד החלטת פקיד השומה חולון

מונח לפני ערעור שהגיש המערער, מר אשר קינן, שביסודו עסקת תיווך שביצע המערער, אשר בגינה קיבל דמי תיווך בסך של למעלה ממיליון ₪, כשלטענת המערער הוא שילם בגדרי העסקה עמלות למתווכי משנה, שאותן יש לנכות מהכנסתו החייבת בגין העסקה. פקיד השומה טוען מנגד, כי המדובר בהוצאות פיקטיביות, שנועדו אך להקטין את הכנסתו החייבת של המערער.

הערעור הוגש בעקבות שומה בצו אשר הוצאה למערער על ידי פקיד השומה לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. השומה בצו מתייחסת לשנת המס 2005 ובגדרי הערעור מלין המערער גם על החלטת פקיד השומה לפסול את ספריו לשנה זו על פי סעיף (יא)(1)(ג) לפקודת הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973.

1. רקע הדברים וההליכים

המערער, מר אשר קינן, הינו טכנאי מיזוג אוויר במקצועו, המחזיק גם ברישיון תיווך במקרקעין. יצוין, כי המועד המקורי לקבלת רישיון התיווך בידי המערער והסיבות לכך שנויות במחלוקת בין הצדדים, והמערער לא הציג ראיה למועד קבלתו המדויק.

בדו"ח רווח והפסד שהגיש המערער לשנת המס 2005, דיווח המערער על הכנסה נוספת בגין מתן שירותי תיווך בסך 1,222,636 ₪. דמי התיווך שעליהם דיווח המערער מתייחסים לעסקה שנערכה בין חברת DHL ישראל בע"מ (להלן: DHL) לבין איירפורט סיטי בע"מ (להלן: איירפורט  סיטי), שבגדרה שכרה DHL שטחי מסחר מאיירפורט סיטי לתקופה בת 10 שנים, כך על פי הטענה.

לגרסת המערער, עסקת התיווך האמורה נעשתה בעזרתם של שני גורמים נוספים; מר ערן כהן, מנהל ב. קשת מדיה בע"מ (להלן: קשת מדיה) ומר טל גולדשטיין, מנהל אזימוט הנדסת חשמל 2003 בע"מ (להלן: אזימוט), שתבעו נתח מדמי התיווך שקיבל. על פי גרסת המערער, לאחר הליך בוררות למול מר כהן הוא שילם לקשת מדיה סך 586,254 ₪, ולאחר ניהול מו"מ עם מר גולדשטיין הוא שילם לאזימוט סך 265,000 ₪. לפיכך, בדו"ח רווח והפסד שהגיש המערער לשנת המס 2005 ביקש המערער להתיר בניכוי את ההוצאות ששילם, לטענתו, למתווכי המשנה, בסך 851,254 ₪, וזאת בהתאם לחשבוניות שהציג.

פקיד השומה בדק את ההוצאות שעליהן דיווח המערער והגיע למסקנה, כי המדובר בהוצאות פיקטיביות וכי בגין החשבוניות כלל לא ניתן כל שירות וממילא לא שולם דבר. במישור הפלילי, הוטל על המערער כופר כספי בגין השימוש בחשבוניות פיקטיביות ודרישת ההוצאות שלא כדין, וזאת חלף נקיטה בהליכים פליליים. במישור האזרחי, תיאם פקיד השומה את הוצאותיו של המערער והוסיף להכנסה החייבת מעסק את הסכומים הנקובים בחשבוניות, בסך 851,254 ₪, כך שהכנסתו החייבת של המערער לשנת 2005 נקבעה על סך 1,173,262 ₪.

המערער לא השלים עם קביעת פקיד השומה וביום 5.3.09 התקיים אצל פקיד השומה דיון בהשגה שהגיש המערער. בדיון לא הציג המערער ראיות לביסוס ההוצאות הנדרשות ולא עלה בידו להסביר את נחיצותם של מתווכי המשנה ותרומתם לביצוע העסקה. ביום 23.12.09 הוצאה למערער שומה בצו. 

ביום 8.9.09 פסל פקיד השומה את ספריו של המערער לשנת המס 2005 לפי סעיף 130(יא)(1)(ג) לפקודת הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973, וזאת בעקבות השימוש האמור בחשבוניות פיקטיביות. ביום 1.11.09 התקיים בפני פקיד השומה שימוע בענייננו של המערער, בגין פסילת הספרים. שימוע נוסף התקיים בפני סגנית פקיד השומה ביום 16.2.11. ביום 8.3.12 נשלחה למערער הודעה, שלפיה ההחלטה על פסילת הספרים עומדת בעינה.

מכאן הערעור שלפני.