ערעור על החלטת מנהל מע"מ אשדוד לבטל את רישום המערערת כעוסק

זהו פסק דין בערעור על החלטת המשיב, לבטל את רישום המערערת כעוסק. הוחלט לדחות את הערעור, ולהלן הנימוקים.

2.הערעור, כפי שהוגש במקור, השיג על החלטת הממונה האזורי במשרדי מע"מ אשדוד מיום 3.12.15, לבטל את רישום המערערת כעוסק (להלן: "ההחלטה"). ההחלטה ניתנה, לאחר שביום 15.11.15, נשלחה אל המערערת הודעה על כוונה לבטל את רישומה כעוסק, במסגרתה הוזמנה להעלות תוך 15 ימים, את כל טענותיה בפני הממונה, אלא שהיא לא עשתה כן. הנימוק שפורט בהודעה על כוונה לביטול אישור המערערת כעוסק, היה: "על פי המידע שברשותנו, אינך מנהל עסק כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף...". ההחלטה לא נומקה לגופה, מעבר לאי היענות המערערת להזמנה לטעון טענותיה בפני הממונה.

בהודעת הערעור נטען, בין היתר, כי דין ההחלטה להתבטל, משום שלא נומקה כראוי, ומשום שהטענה בהודעה מיום 15.11.15, לפיה המערערת אינה מנהלת עסק, נטולת בסיס, לדעת המערערת. כן טענה המערערת, כי יתכן שההחלטה התקבלה משיקולים זרים, בהיות בעליה החדש של המערערת, מר מטור, "... ערבי ממזרח ירושלים". המערערת הוסיפה וטענה, כי לא מולאו כללי הצדק הטבעי בעניינה, שכן, לאחר שניתנה החלטה, הביאה המערערת בפני המשיב ראיות לניהול עסק על ידה, ואולם המשיב התעלם מהן. המערערת טענה בהודעת הערעור, כי בשל התנהגותו זו של המשיב, ויתרה היא, על ההצעה לקיים שימוע בדיעבד.

יחד עם הודעת הערעור, הגישה המערערת בקשה לעיכוב ביצוע החלטת המשיב. בקשה זו נקבעה לדיון ליום 3.2.16. במעמד הדיון האמור הסכימו הצדדים, לקיים שימוע, בו תוצגנה ראיות המערערת להוכחת פעילותה. בהתאם, נדחה המשך הדיון בבקשה לסעד זמני, ליום 25.2.16.

ביום 16.2.16 התקיים שימוע בהתאם להסכמת הצדדים, וביום 23.2.16 שב הממונה והחליט לבטל את רישום החברה כעוסק. זאת, הן משום שלא שוכנע, כי המערערת אכן מקימה "עסק", כמשמעות מונח זה בחוק מע"מ, והן משום שבנסיבות קם לדעתו, יסוד סביר לחשש שהמערערת תעסוק בפעילויות בלתי חוקיות.

ביום 25.2.16 התייצבו הצדדים להמשך הדיון בבקשה לסעד זמני, ובפתח הדיון הסכימו, כי תחת הדיון בבקשה לסעד זמני, יידון הערעור לגופו, ויראה כאילו הוגש מתחילה, על ההחלטה מיום 23.2.16. בהתאם להסכמת הצדדים נשמעו באותו מועד ראיותיהם לגוף הערעור, וכן סיכומי טענות בעל פה.

3.המערערת הינה חברה פרטית, אשר תחום עיסוקה המוצהר היה, לטענת המשיב שלא הוכחשה, מכירת מוצרי ריהוט מפלסטיק. החברה פתחה תיק במע"מ בחודש פברואר 2001, וכחמש שנים לפחות, עובר לאירועים בגינם הוחלט לבטל את רישומה כעוסק, לא ביצעה פעילות עסקית ממשית, כאשר מאז חודש דצמבר 2010, הגישה דוחות ששיקפו היעדר עסקאות כלשהן.

4.החברה הייתה רשומה כקבלן בפנקס רשם הקבלנים, כאשר אחד מבעלי מניותיה, מר יעקב שבשקביץ, היה רשום כמהנדס החברה.

ביום 2.9.15, נחתם הסכם למכירת מניות החברה, אשר הוחזקו על ידי מר יעקב שבשקביץ והגברת אינסה יעקובי, למר מוראד מטור (להלן: "ההסכם", או "הסכם מכירת המניות"). בהתאם להוראות ההסכם, הועברו, עם חתימתו, כל מניות הגברת יעקובי, ובנוסף מניה רגילה אחת ומנית ניהול אחת, מן המניות שהוחזקו על ידי מר שבשקביץ, אל מר מטור, וסוכם, כי בתוך שלושה חודשים ממועד חתימת ההסכם, תועברנה יתר מניות מר שבשקביץ למר מטור. כן הוסכם, כי עם חתימת ההסכם, יצורף מר מטור לדירקטוריון החברה, ותוך שלושה חודשים ממועד החתימה, יוסר מר שבשקביץ מרשימת הדירקטורים.