ע"מ 3555/16

על החלטת ביהמ"ש הצבאי בשומרון (בפני כב' השופט סא"ל עמרם חיימי)

בתיק מס' 3758/16 מיום 15.09.16

(הערר נדחה)

תאריך הישיבה: 08 בנובמבר 2016, ז' בחשוון התשע"ז.

ביום 17/11/16 הוריתי לשחרר את העורר בתנאים שונים, ובהם הפקדת ערבות בסך 30,000 ₪ וחתימת שני אנשים, בעלי תעודת זהות ישראלית ובעלי הכנסה חודשית מוכחת של 5,000 ₪ לפחות, על ערבות צד ג' בסך 15,000 ₪ כל אחד.

להלן נימוקי החלטתי.

הרקע

העורר מואשם בחמישה פרטי אישום של סחר בכלי נשק. לפי הרשום בכתב האישום הוא עמד בקשר טלפוני עם מספר אנשים, נענה לבקשותיהם להשיג עבורם נשק, ירה מחלק מכלי הנשק כדי לבדוק את תקינותם, ומכר אותם לאנשים באזור. אחד מכלי הנשק הגיע לידי אדם בישראל. שניים נתפסו בכלי הרכב של תושבי האזור.

התביעה ביקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

בית המשפט קמא כתב בהחלטתו, כי הראיות הקיימות כוללות הקלטות של שיחות טלפון בין המעורבים בעסקאות הנשק, וכי השוואת קול שעשה מתמלל ההקלטות עם הקלטה מחקירתו של העורר במשטרה – ובה קבע כי אחד הדוברים בהקלטות הוא העורר – מספיקה לצורך שלב זה של ההליך כדי לקבוע שיש סיכוי סביר להרשעה.

עוד כתב, כי בחינת משקלן של ההקלטות ושל הזיהוי צריכה להיעשות במשפט העיקרי ולא בהליך המעצר. העבירות שמיוחסות לעורר חמורות, ויש עילת מעצר ברורה של מסוכנות, שלא ניתן להפחיתה בחלופת מעצר. לכן, הורה בית המשפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

על החלטה זו הוגש ערר ההגנה.

טיעוני הצדדים בערר

הסנגור הנכבד לא חלק על קיומן של הקלטות, המתעדות מגעים חשאיים בין הדוברים, וגם לא התכחש לכך שאם יוכח כי אחד הדוברים הוא העורר, יש עילה למעצרו. טענתו בערר הייתה, שאין ראיות הקושרות את העורר לעסקאות בנשק. העורר הכחיש את הדבר, ואיש מן המעורבים האחרים לא הפליל אותו בכך.

עוד טען הסנגור, כי לא די בזיהוי הקולי של המתמללים, שקבעו כי אחד הדוברים בהקלטות הוא העורר. מתמלל אינו עד מומחה ולא ברור כיצד קישר בין הדוברים בהקלטות השונות. במשפט עצמו יצטרך כל מתמלל לעמוד לחקירה נגדית, להתמודד עם חוו"ד מומחה מטעם הגנה, ולהוכיח כי לא טעה בזיהויו. הטלפון שממנו נערכו השיחות המיוחסות לעורר לא נמצא ברשותו עם מעצרו. באחת השיחות המוקלטות מוזכר שמו של "אבו עאצם", ולעורר אכן יש בן בשם זה, אך מדובר בשם נפוץ באזור, ולא הוכח בשום דרך כי העורר מכונה בשם זה. בקרבת ביתו של העורר נמצאו צינורות וכלי עבודה שונים, אך המשטרה לא הצליחה להוכיח כי הם שימשו לייצור חלקי נשק. לא נמצאו ראיות הקושרות את העורר לחלקים אלה, ולא אותר בית מלאכה שבו אפשר לייצר כלי נשק במהירות, כפי שעולה מחלק משיחות הטלפון. כמו כן, יש ראיות רק לעריכתן של שתי עסקאות בנשק, ולגבי שלוש אחרות אין ראיות כי הושלמו.