ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי שומרון (בפני כב' השופט סא"ל קובי רז)

בתיק מס' 4137/16 מיום 08.09.16

(הערר התקבל)

תאריך הישיבה: 22 בספטמבר 2016, י"ט באלול התשע"ו.

הרקע

העורר מואשם בעבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, על כך שהחל משנת 2014 ועד ליום מעצרו היה חבר בכותלה אל אסלאמיה באוניברסיטת חדורי. בכתב האישום נטען, כי במסגרת חברותו השתתף העורר בשנת 2014 בתהלוכות הזדהות עם רצועת עזה; באמצע שנת 2014 נכח ב"פסטיבל" של הכותלה, שכלל בין היתר הצגה של חטיפת חייל ישראלי ועסקת חילופי שבויים; ביולי 2015 סייע לרישום סטודנטים חדשים לכותלה תוך לבישת אפודה וצעיף של הארגון; במועד אחר הצטרף לחלוקת ממתקים ושתייה ליד שולחן של הכותלה; לבסוף הואשם בכך שביולי 2015 עמד במשך שמונה ימים, שעה בכל יום, ליד שולחן של הכותלה אסלאמיה, שמטרתו הייתה לסייע לסטודנטים חדשים.

בבית המשפט קמא הורה כב' השופט סא"ל קובי רז, על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בהחלטתו כתב, כי אין מחלוקת בנוגע לתשתית הראייתית, ההגנה אינה חולקת על עניין החברות, וטוענת רק כי החברות הופסקה לפני כשנה, והשאלה העיקרית היא, אם קמה עילת מעצר. השופט הנכבד ציין, כי נתן משקל לתמונות שנמצאו במכשיר הטלפון הנייד של העורר, מצא כי הוא מסוכן ויש עילה להחזיקו במעצר עד תום ההליכים.

ההגנה הגישה ערר על החלטה זו.

טיעוני הצדדים בערעור

בדיון בערר טען הסנגור הנכבד, עו"ד קוואסמה כי אין ראיות לעבירה של חברות בכותלה או לפעילות במסגרת הארגון הזה. כל שיש הוא אמרה של העורר כי הוא עשה פעולות למען הכותלה אסלאמיה, ואין הוא מבחין בין ביצוע שירות לבין חברות בארגון שאינו מגיע לרמת חברות. לכל היותר, פעל העורר כחבר בארגון. פעילותו של העורר הייתה מינורית ביותר, ומכל מקום הוא הפסיק את פעילותו ביולי 2015, למעלה משנה לפני מעצרו. העורר מסר על כך בחקירתו באופן מפורש והסביר מהו המועד שבו הסתיימה פעילותו. כאשר כתב האישום מבוסס בעיקר על הודאתו של נאשם, כמו במקרה זה, יש לתת משקל משמעותי גם לטענתו כי בשלב מסוים הפסיק את פעילותו בכותלה. אין לעצור אנשים על דעותיהם ועל הלך הרוח שלהם, המתבטא בתמונות שהם מחזיקים ברשותם.

התובע המלומד טען, כי פעילותו של העורר יכולה להיחשב לחברות מלאה בכותלה אסלאמיה, או לכל הפחות פעילות כחבר. העורר פעל עבור הארגון במשך שנים, במספר הזדמנויות, גייס אנשים אחרים ועזר לפעילי הארגון. לכך מצטרפת החזקה, שנקבעה בהלכת קוואסמה, ולפיה חברות בארגון טרור נמשכת כל עוד לא חל שינוי משמעותי באורחות חייו של הנאשם, או שהוא עושה פעולה שמבהירה כי הוא חדל מחברותו בארגון. העורר המשיך ללמוד באותה אוניברסיטה, ובאותה אווירה של קרבה לכותלה אסלאמיה. פעילותו של העורר לא הייתה רציפה אלא היה רווח של שנה בין פעילותו בשנת 2014 לבין פעילותו בשנה 2015. לכן, גם הפסקה בפעילות מאז יולי 2015 אינה מעידה בהכרח על סיום הקשר של העורר עם הכותלה. במכשיר הטלפון הנייד של העורר נמצאו תמונות, שמלמדות על הזדהות עם החמאס, ולכן אין סיבה להניח כי העורר שינה את גישתו וחדל להיות מסוכן.

התובע הגיש לעיוני פסיקה שלטענתו תומכת בטיעוניו, כי נהוג לעצור עד תום ההליכים פעילי כותלה גם בחלוף שנה מפעילותם האחרונה. אקדים ואציין, כי ההחלטות שהציג הוכרעו לא על סמך החברות בארגון הסטודנטים האסור אלא על סמך העבירות הנוגעות לאמצעי לחימה, שהיו עדכניות יותר מעבירות החברות (ראה ע"מ 1739/15 התוב"ץ נ' עבדאללה זמאערי; ע"מ 3265/14 מחמד שיך נ' התוב"ץ).

הסנגור הציג בפניי אתמול פסיקה, שלטענתו תומכת בגישתו, כי אפשר להסתפק בחלופת מעצר במקרה זה.

דיון והכרעה

החלטתו של בית המשפט קמא מעוררת שני קשיים: הראשון, קביעתו כאילו אין מחלוקת ראייתית בין הצדדים להליך, והשנייה, היעדר דיון בשאלה אם אפשר להסתפק בחלופת מעצר.

העורר הודה בפעילות עבור ארגון הכותלה אסלאמיה, ויש עדות של עד תביעה נוסף, שבכוחה לשמש "דבר מה" שיאפשר את הרשעתו בדין.

כפי שהבהיר הסנגור הנכבד בערר, יש מחלוקת על המשמעות של התשתית הראייתית – האם היא מלמדת על חברות בכותלה, ועל הפסקת הפעילות בארגון. התשתית הראייתית מקורה בעיקר בהודאותיו המפורטות של העורר מחקירתו בשב"כ ובמשטרה. בחקירה זו תיאר את פעילותו התומכת בכותלה, אולם לא עשה שימוש בביטוי "חבר" או "חברות" בארגון זה. העורר מתאר באופן ברור, כי היו אירועים בהם השתתף אך לא היה פעיל, במועד אחר הוא הצטרף ל"שולחן" של הכותלה באופן ספונטאני, לבש אפודה וצעיף של הארגון והשקיע מספר שעות בסיוע לסטודנטים חדשים ובחלוקת ממתקים בשם הכותלה, אך מתיאוריו עולה בבירור, כי לא ראה עצמו חבר בארגון.