ע"מ 3146/15

לבית המשפט הצבאי יהודה הוגש כתב אישום נגד העורר, המייחס לו עבירה של זריקת חפצים לעבר אדם או רכוש. לפי כתב האישום, ביום 13/10/15 השתתף העורר בהפרת סדר המונית שהייתה באבו דיס. במהלך ההתפרעות הושלכו לעבר כוחות הביטחון אבנים רבות ובקבוקי תבערה, חלקם פגעו בכלי רכב של כוחות הביטחון ובחיילים. העורר מואשם בכך שהשליך עשרות אבנים בגודל של כדור טניס.

בבית המשפט קמא קיבל כב' השופט רס"ן ראני עאמר את בקשת התביעה, ועצר את העורר עד תום ההליכים נגדו. השופט הנכבד ציין כי עד תביעה מס' 2 זיהה את העורר בהתאם לפרטי לבושו, ואין קושי בתשתית הראייתית נגד העורר. לאור מהות המעשים שמיוחסים לעורר, קמה עילת מעצר.

על החלטה זו הוגש ערר מטעם ההגנה.

בדיון בערר טען הסנגור המלומד, עו"ד גליד, כי ביום האירוע הייתה זרת ידו הימנית של העורר שבורה בשל משחק כדורגל, וקשה להאמין שבמצב זה הוא השליך אבנים והשתתף בהפרת הסדר. העורר סטודנט באוניברסיטה, ובידו אישור כי השתתף בשיעור בשעה 14:00 ביום האירוע. לכן, התשתית הראייתית אינה מצדיקה מעצר.

מכל מקום, העורר בא ממשפחה מכובדת, שאינה מעורבת בפעילות אסורה, אביו בעל אישור כניסה לישראל, ועובד בתל אביב מזה זמן רב. המשך מעצרו של העורר עלול לפגוע בהמשך לימודיו באוניברסיטה.  

התובעת הנכבדה טענה, כי העורר אינו מכחיש למעשה את נוכחותו באירוע, וטוען רק שלא השליך אבנים. מכאן שאין כרסום בתשתית הראייתית, שמבוססת על עדותו של עד התביעה 2, אשר זיהה את העורר כמי שהשליך אבנים במהלך האירוע. העורר צולם בתחנת המשטרה לבוש באותם בגדים שהזכיר עד התביעה. העובדה שהעורר לומד באוניברסיטה אינה שוללת את האפשרות שבאותו יום השתתף בהפרות הסדר. העורר עצמו מסר בחקירתו, כי הוריד את הגבס לפני כניסתו להרצאה, מכאן שפציעתו לא שללה את יכולתו להשתתף בהפרות הסדר. ביצוע העבירות בידי העורר מלמד על מסוכנות, ואין סיבה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.

לאחר שעיינתי בתיק התביעה מצאתי, כי התשתית הראייתית נגד העורר מוצקה למדי. עד התביעה מס' 2, שוטר מג"ב דוד וורונוב, מסר באמרתו כי במהלך הפרת הסדר האמורה זיהה את אחד ממיידי האבנים, שהשליך "עשרות אבנים לעברנו בגודל של כדור טניס, ובמרחק של כשלושים מטר מהכוחות, והוא זכור לי לפי הלבוש שלו, שלבש חולצה מכופתרת כחול לבן פסים, וג'ינס כהה והיה גם רעול פנים". כמו כן, אישר את זיהויו בהצבעה על העורר, בעת שישב בתחנת המשטרה.

כפי שציינה התובעת, העורר קשר עצמו לאירוע, וציין באמרתו כי ראה את  הפרות הסדר ואת רעולי הפנים, אך טען שלא השליך אבנים. טענותיו של העורר – כי היה פצוע, וכי השתתף בשיעור ביום האירוע – אינן מכרסמות בתשתית הראייתית במידה ששוללת או מפחיתה כבר עתה את הסיכוי להרשעה.

לפי עדויות השוטרים שהשתתפו במעצר, הפרת הסדר בה מדובר הייתה נרחבת ומסוכנת. הושלכו במהלכה לעבר הכוחות ממרחק קצר אבנים, בקבוקי תבערה ומטען חבלה מאולתר. ישנן עדויות לכך שבקבוקי תבערה פגעו בכלי הרכב של כוחות הביטחון והתלקחו, אך לא גרמו לנזק ניכר. כמו כן, יש עדות על אבנים שפגעו בשוטר, אך לא גרמו לפציעה.

 מכאן עולה, כי העורר נטל חלק לא מבוטל במעשים מסוכנים, המקימים עילת מעצר ברורה. לא הוצגה חלופת מעצר, שבכוחה להפחית את הסיכון הנשקף מן העורר. העובדה שעורר הוא  סטודנט, עברו הנקי ואופיו הטוב של אביו אינם ערובה מספקת לכך שהעורר לא יחזור לפגוע בביטחון האזור בעת משפטו.

אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 20 בדצמבר 2015, ח' בטבת התשע"ו, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: