ע"מ 2867/15, ע"מ 2869/15

נגד העוררים, אב ובנו, הוגשו כתבי אישום, המייחסים להם עבירה של סחר בציוד מלחמתי, ניסיון להחזקת נשק וניסיון לסחר בציוד מלחמתי (לגבי העורר הראשון) ושותפות לסחר בציוד מלחמתי ונשיאת נשק (לגבי העורר השני).

הפרשה בה היו מעורבים השניים, על פי הנטען, נוגעת לקשריהם עם סוכן משטרתי,            במהלכם, בתום שורה של מגעים ביניהם, רכש הסוכן אקדח, תמורת 20,000 ₪.

במהלך המגעים ביניהם, העורר שאהר, אף הביע את רצונו שהסוכן ירכוש עבורו רובה אוויר, כדי להסב אותו לרובה היורה כדורים חיים. עורר זה אף ביקש את סיועו של הסוכן ברכישת 4 רובי סער מסוג קלצ'ניקוב.

שני העוררים נעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

יצוין כי בפרשה זו נעצרו עוד שני מעורבים, גם הם בני משפחתם של העוררים. אחד מהם, קטין, שוחרר בהחלטת בימ"ש זה (ראו  ע"מ 2449/15).

כעת, מבקש הסנגור להורות על שחרורם של העוררים. ראשית, טוען הסנגור כי לעוררים היה חלק שולי בעבירה המרכזית, זאת ביחס למעורב הרביעי, עמאר קצרוואי. במיוחד מדגיש הסנגור את חלקו של העורר מוחמד, אשר עורב בנושא רק לאור העובדה כי עמאר לא היה זמין בטלפון. זאת ועוד, סבור הסנגור כי  קיימים פערים מסוימים בין אמרותיו של הסוכן לבין הקלטות שיחותיו. בנוסף, התברר מחוות הדעת של מומחה כי האקדח שנמכר אינו תקין. עוד מדגיש הסנגור את העובדה כי מעורב נוסף בפרשה שוחרר. בתום הדיון אף ביקש הסנגור כי אעיין במידע שהביא למעצרו המנהלי של העורר שאהר. זאת על מנת לבחון האם קיימת חפיפה בין עילות המעצר וכתוצאה מכך להתחשב גם בתקופת המעצר המנהלי בבחינת אורך המעצר הנוכחי. לבסוף, מפנה הסנגור למסמכים רפואיים, מהם עולה כי שאהר, סובל ממחלת לב.

על רקע כל אלה, מבקש הסנגור להורות על שחרור העוררים בתנאים מגבילים.

מנגד, טוענת התביעה כי שני העוררים נטלו חלק מרכזי בביצוע העבירה וכי התשתית הראייתית בעניינם אינה מוטלת בספק. עוד טוען התובע כי למעצר המנהלי של שאהר, אין כל השפעה על המעצר הנוכחי, מה גם שתקופת המעצר עד כה אינה משמעותית. לבסוף, טוען התובע כי חוות הדעת מלמדת על כך שנצרת הנשק אינה תקינה ולא כי הנשק אינו תקין.

עיינתי בראיות שבידי התביעה ומצאתי כי יש בהן לבסס לכאורה את העבירות המיוחסות לעוררים. גרסאות הסוכן ברורות ומגובות בהקלטות התומכות בתיאור הדברים, כפי שנמסרו על ידו. על כן, גם אם פרט כזה או אחר אינו מתועד בהקלטה, לא ניתן לומר שיש בכך כדי לפגום בתשתית הראייתית.

עוד יש לציין כי, בניגוד לרושם אותו הסנגור ביקש ליצור, הראיות מלמדות על תפקידם המשמעותי של שני העוררים בהיווצרות העסקה המתוארת בכתב האישום. העורר מוחמד, אף הוא תרם את חלקו לעבירה וראה עצמו כחלק אינטגראלי שלה, כפי שעולה מהקלטות שיחותיו עם הסוכן. בשל כך ולאור גילו, נבדל עניינו מזה של עבדאללה, ששוחרר כאמור.

חוות הדעת בנוגע לאקדח תומכת בדברי התובע, היינו כי הנשק המדובר מסוגל לירות ולהמית אדם, גם אם נצרתו אינה תקינה.

עיינתי במידע המודיעיני שעמד בבסיס ההחלטה להורות על מעצרו המנהלי של שאהר. הגם שמידע זה נסוב בחלקו סביב סחר באמל"ח, אין במעצר המנהלי כדי להשפיע על שאלת מעצרו עד תום ההליכים של העורר בגין כתב האישום הנוכחי.

אמנם, העורר שאהר נדרש בעבר לבצע מספר ניתוחי לב, דבר אשר ללא ספק מקשה על שהותו במעצר. עם זאת, משנמצא העורר כשיר למעצר, בשים לב למסוכנות העלולה לנבוע משחרורו, לא מצאתי כי יש במצבו הרפואי כדי לשנות מהחלטת המעצר.

למען השלמת התמונה, נדגיש כי העבירות המיוחסות לעוררים מלמדות על מסוכנות ברורה, שאינה ניתנת לאיון בחלופה.

לנוכח האמור, הנני דוחה את העררים.

תשומת לב רופא מקום מעצרו של שאהר קצרוואי לצורך בהשגחה רפואית הדוקה.

ניתנה היום, 08 בנובמבר 2015, כ"ו בחשוון התשע"ו, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.