על החלטת ביהמ"ש הצבאי בשומרון (בפני כב' השופט סא"ל יעקב קורן)

בתיק מס' 3079/16 מיום 29.06.16

(הערר התקבל)

תאריך הישיבה: 10 ביולי 2016, ד' בתמוז התשע"ו.

הרקע

העורר מואשם בשני אישומים של סיוע להפרת הוראה בדבר סגירת שטח, על כך שבשתי הזדמנויות, בחודש מרץ ובחודש אפריל 2016, הסיע ברכבו תושבי האזור לכיוון גדר הביטחון, ובכך סייע להם לצאת את האזור ולהיכנס לישראל. בנסיעה הראשונה נסעו עם העורר 6 נוסעים ובשנייה 5 נוסעים, וכל אחד מן הנוסעים שילם 150 ₪. מכתב האישום לא ברור מה היה חלקו של העורר בתשלום שהתקבל.

לפי פרט האישום הראשון, העורר תיאם את ההסעה עם אחיו עאמר שיך, ועם ישראלית ששמה סוזאן אכבאריה, שאספה את הנוסעים ברכב לאחר שחצו את גדר הביטחון ונכנסו ישראל.

בבית המשפט קמא הורה כב' השופט סא"ל יעקב קורן לעצור את העורר עד תום ההליכים. בהחלטתו ניתח את התשתית הראייתית על רקע טענות הסנגור בנוגע לחוסר המודעות של העורר לכך שהנוסעים ברכבו מתכוונים לצאת את האזור לישראל, ולכך שאין להם היתר לעשות זאת. בסופו של דבר קבע, שטענות העורר כאילו לא ידע שמדובר בתושבי האזור המבקשים להיכנס לישראל ללא היתר – אינן מתיישבות עם ההיגיון. ישראלים או בעלי היתר כדין להיכנס לישראל בוודאי היו עוברים לישראל במעבר מסודר, ולא היו טורחים לשלם סכום גבוה לנהג, ולחצות את הגדר דרך תעלות מים.

משהגיע  השופט קמא למסקנה, כי יש תשתית ראייתית מספקת הורה כי "הבקשה לשחרור בערבות נדחית, והנאשם ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו".

על החלטה זו הוגש ערר מטעם ההגנה.

טיעוני הצדדים בערר

הסנגור הנכבד טען, כי אין ראיות לכך שהעורר ידע שהנוסעים ברכבו היו תושבי האזור שהתכוונו להיכנס לישראל ללא היתר. לכן, כלל לא התקיימו יסודות העבירה שבכתב האישום. הוא הוסיף, כי בית המשפט קמא כלל לא בחן אם יש חלופה למעצר. ולבסוף טען, כי אחת המעורבות האחרות במעשים, סוזאן אכבאריה, אמנם נחקרה בישראל, אך לא נעצרה עד תום ההליכים. אין להתיר הפליה בין העורר לבין גב' אכבאריה ויש לשחרר גם את העורר.

העורר נשוי ואב לילדים קטנים, מתגורר ביישוב הנמצא בין שטח B ל- C, ואין חשש ממשי להימלטות מן הדין. אפשר לפקח על העורר והוא יכול להתייצב במשטרה כדי להבטיח שלא יעבור שוב עבירות.

התובע הצבאי טען, כי העורר נעצר כחלק מפרשייה שלמה, שבה נעצרו חשודים נוספים אך הם שוחררו מחוסר ראיות ומסיבות אחרות. גב' אכבאריה שוחררה, בין היתר, משום שחלקה במעשים מינורי והיא לא הייתה שותפה לתכנון המקדים, ומשום שיש הבדל בין תושבי האזור לבין תושבי ישראל ברמת החשש שיימלטו מן הדין. העורר כבר הוכיח כי בכוחו "להיעלם" מן השטח למשך מספר חודשים, וזוהי גם הסיבה לכך שנעצר רק כשלושה חודשים לאחר ביצוע העבירות.

הראיות בעניינו של העורר ברורות ביותר. שני סוכני משטרה תיאמו עם אחיו של העורר עלאא כי העורר יסיע אותם לישראל, ושם ייאספו על ידי ישראלית. הם העידו על שרשרת הפעולות שעשו העורר ואחיו, ומאמרותיהם ברור גם שהעורר ידע שהנוסעים הם תושבי האזור שאין להם היתר לצאת מן האזור לישראל.

מי שמסיע בשיטתיות תושבי האזור ומסייע להם לצאת לישראל ללא היתר, מסוכן יותר ממי שרק יוצא לישראל לצורך עבודה.

במהלך הדיון הפניתי לתובע מספר שאלות, בעיקר בנוגע למדיניות התביעה ובתי המשפט בישראל בעבירה המקבילה, של הסעת שוהים בלתי חוקיים, ולהשוואה בין העורר לבין סוזאן. התובע הודיע כי יעביר בנפרד עמדתו ויציג מסמכים בסוגיות אלה, והיום אכן עשה כן.