ע"מ 2597/15סאמר סאמי חרבי פאחורי, נ' התביעה הצבאית – יחידת אתגר

כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו החזקת רכוש החשוד כגנוב, וקבלת חלקי רכב גנובים. לפי כתב האישום,לעורר חברה להובלה, והוא נענה לפניית החשוד המרכזי בפרשייה, מחמד זג'ייר, להעביר בשתי הזדמנויות שונות, חלקי רכב לא מעטים לאנשים בישראל, שהיו סוכנים סמויים של המשטרה. החלקים הועברו במשאיות של חברת ההובלה של העורר, שהיו נהוגות בידי אנשים אחרים. החלקים הוסתרו מאחורי כדים. בין חלקי הרכב היו גם מנוע גנוב שמספרו הושחת ודלת מרכב גנוב.

בבית המשפט קמא נעצר העורר עד תום ההליכים נגדו. כב' השופט סא"ל זאב אפיק קבע כי יש תשתית ראייתית לכך שהעורר חשד שמדובר בחלקי רכב גנובים ועצם עיניו ולא בירר את הדברים עד תום, ולכן עבר עבירה של החזקה וקבלת חלקי רכב גנובים. עוד קבע, כי יש עילת מעצר עד תום ההליכים בשל החשש שיימלט מן המשפט ומן העונש, וישוב לעבור עבירות דומות. הוא ציין כי את החשש להימלטות אפשר להפחית על ידי חלופת מעצר כספית שהוצעה, אך אין מה שימנע מן העורר לשוב ולהוביל חלקי רכב גנובים אם לא ישהה במעצר.

על כך הוגש ערר ההגנה.

הסנגור טען, כי העורר לא ידע שמדובר ברכוש גנוב, אך גם אם חשד, אפשר להסתפק בחלופת מעצר. מעורב אחר בפרשה, נהג מונית שהוביל מספר חלקי רכב גנובים, שוחרר ממעצר בתנאים שונים (ע"מ 1471/15). העורר התייצב לחקירת המשטרה, והמשאיות שבהן הובילו את החלקים תפוסות בידי המשטרה. לכן אין חשש שישוב לעבור עבירות או יימלט מן הדין. הוא הציע הפקדת ערבות גבוהה וערבים ישראלים.

התובע התנגד לקבלת הערר וטען, כי לעורר עבר פלילי בעבירות של סחר ברכוש גנוב, לחובתו מאסר מותנה בר הפעלה, והוא עבר את העבירות החדשות בתוך תקופת התנאי. מכאן, שאין לתת בו אמון כי יחדל לעבור עבירות בחלקי רכב גנובים. לשאלתי על חלקו של העורר בפרשייה השיב התובע בהגינותו, כי העורר אינו מן היוזמים של הפעילות, וכי כאשר מחמד זג'ייר אמר לסוכני המשטרה שאין לו מי שיוביל את החלקים הגנובים, הסוכן המשטרתי הוא שהציע שיפנה לעורר, כיוון שהעורר מוכר כמי שיש לו עבר פלילי בתחום זה.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים עיינתי בחומר הראיות שהציגה התביעה. יש בתיק ראיות טכניות וכן הודאה ברורה למדי של העורר בעובדות, המלמדות כי חשד שהחלקים שהתבקש להוביל אינם כשרים.  כמו כן, למרות שבחקירתו טען העורר שוב ושוב שהוא פועל באופן חוקי בלבד ויש תעודות משלוח לכל הסחורה שהוא מוביל, הוא לא הציג עד היום אף תעודה שתוכיח את טענתו. לאור זאת, אני סבור כי יש תשתית ראייתית מוצקה לכתב האישום.

עם זאת, מצאתי כי במקרה זה אפשר להסתפק בחלופת מעצר. בסופו של דבר בידי התביעה ראיות לכך שהעורר הוביל שני חלקי רכב גנובים בלבד. שאר החלקים – מידת כשרותם לא ברורה. אין מדובר בסחר בהיקף נרחב, אלא בשתי הזדמנויות בלבד. העורר לא יזם את ההובלות או את הגניבות, אלא נענה לפניית החשוד העיקרי, שהסוכן המשטרתי הוא שיזם אותה. העורר התייצב לחקירה, המשאיות שבהם הובלו החלקים מוחזקות בידי המשטרה, ולכן החשש שמא יחזור להוביל חלקי רכב גנובים או יימלט מן הדין – אינו רב במידה ששוללת כל חלופת מעצר.

לפיכך אני מקבל את הערר, ומורה כי העורר יוכל להשתחרר מן המעצר בתנאים הבאים:

• הפקדת ערבות בסך 50,000 ₪. (שובר מס' 0105308814)
• חתימת שני ישראלים בעלי הכנסה חודשית קבועה מוכחת של 5,000 ₪ לפחות, על ערבות צד ג' בסך 15,000 ₪ כל אחד.
• מסירת מספר טלפון שבאמצעותו אפשר יהיה לזמנו לדיון במשפטו.
• התייצבות לדיונים במשפטו בבית המשפט הצבאי יהודה, החל ביום 06.10.15.

             זימון באמצעות הסנגור ייחשב זימון כדין.

ניתנה היום, 16 בספטמבר 2015, ג' בתשרי התשע"ו, בפומבי, בנוכחות העורר ובא כוחו.

_________________