ע"מ 2516/15

המשיב מואשם בכך שנהג ברכב – אף שלא קיבל מעולם רישיון נהיגה – לא ציית לתמרור "עצור" ונכנס לצומת לא פנוי, פגע באוטובוס שנסע בכביש וגרם לתאונה. לאחר מכן נמלט מן המקום רגלית.

בבית המשפט קמא ביקשה התביעה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, אך כב' השופט רס"ן אייל רוזין דחה את הבקשה. הוא פסק כי אף שהמשיב מסוכן אפשר להסתפק בחלופת מעצר, בייחוד לאור העובדה שהמשיב התייצב בתחנת משטרה מיוזמתו, ומכאן שאין לו כוונה לחמוק מן הדין. השופט הנכבד הורה לשחרר את המשיב בתנאי שיפקיד ערבות בסך 7,000 ₪ ויחתים ערב צד ג' על סך של 15,000 ₪. כמו כן הותיר בעינה את פסילת המשיב מלהחזיק רישיון נהיגה במהלך המשפט.

על החלטה זו הוגש ערר התביעה.

לטענת התובע המלומד, הראיות מלמדות על כך שהמשיב מסוכן לציבור במידה שאינה מאפשרת הסתפקות בחלופת מעצר. אמנם בענייני תעבורה מעצר עד תום ההליכים הוא חריג, אך לטענת התביעה, זהו אחד מאותם מקרים חריגים. למשיב תיק תעבורה קודם, הוא נהג מבלי שהוציא רישיון נהיגה אי-פעם ובכך גילה זלזול בחוק. התייצבותו במשטרה באה רק לאחר שנמלט מן הזירה ואביו הביאו לתחנה.

התובע הנכבד הציג בפניי הלכות שונות בעניין מעצר עד תום ההליכים, לרבות מקרה שבו נעצר אדם שנהג בלא רישיון. אך אקדים ואציין, כי שם דובר במי שנתפס עובר את העבירה 4 פעמים, לא התייצב למשפטו, ובפעם האחרונה נהג ברכב לאחר שכבר זומן למשפט מהיר בגין עבירותיו הקודמות. מכאן שאין התקדים מלמד על ענייננו. עוד טען התובע, כי המשיב מתגורר באזור, ולכן מעצר בית לא יוכל להיות חלופת מעצר אפקטיבית. התובע לא הביא בפניי תקדימים שבהם נעצר נאשם בנסיבות דומות לנסיבותיו של המשיב.

הסנגור הנכבד לא חלק על כך שיש ראיות לכאורה, ועל כך שיש עילת מעצר של מסוכנות. כל שטען הוא, שנכון עשה בית המשפט קמא כאשר הסתפק בחלופת מעצר, ואין להתערב בהחלטתו. המשיב אמנם ברח מן הזירה לאחר התאונה, אך הסביר שעשה זאת מפחד. לאחר שהבין את חומרת מעשהו התייצב במשטרה פעמיים, ואפשר ללמוד מכך שלא קיים חשש ממשי שיימלט מן הדין. אמנם תלוי ועומד נגד המשיב משפט תעבורה נוסף, אך הוא טרם הורשע בו, ולכן אי אפשר לקבוע שיש לו עבר תעבורתי מכביד. המשיב מתגורר בכפר תורמוס עיא, שהגישה אליו קלה יחסית, ואפשר יהיה לאכוף את הגעתו למשפט גם אם לא יתייצב. הסנגור הגיש לעיוני תקדימים, שבהם שוחררו נאשמים במשפטי תעבורה, בנסיבות חמורות מנסיבותיו של מקרה זה.

לאחר שעיינתי בראיות ושקלתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לדחות את הערר.

המשיב אמנם עבר מספר עבירות חמורות, המלמדות על זלזול בחוק ועל סכנה הנשקפת ממנו לשלומם של המשתמשים בדרך. אך לא שוכנעתי כי זה אחד מאותם מקרים שבהם הסיכון הנשקף מן המשיב אינו ניתן להפחתה בחלופת מעצר. המשיב התייצב בתחנת משטרה פעמיים, גם בלא שהופקדה ערבות, ולמרות שיכול היה להניח שתיוחס לו אחריות לתאונה דרכים והוא יישא גם באחריות לכך שנהג ללא רישיון נהיגה.

אף שתלוי ועומד נגד המשיב תיק תעבורה קודם, הרי בהיעדר הרשעה קודמת לא אוכל להסתמך על עובדה זו ולקבוע אם כבר נהג בלי רישיון בעבר. לכן, כפי שציינתי לעיל, הרלוונטיות של התקדים שהציג התובע (עמ"ת 41763-07-15 – שבו היו לנאשם ארבע עבירות של נהיגה ללא רישיון) אינה רבה, ואין סיבה להסתמך עליו.

אני סבור כי החלטתו של השופט קמא לשחרר את  המשיב בתנאים הייתה סבירה ואין סיבה להתערב בה. המשיב יוכל אפוא להשתחרר ממעצרו אם יקיים את התנאים שקבע בית המשפט קמא. ראוי שהסנגור יבהיר למשיב כי אם יפר את תנאי השחרור או אם ישוב לנהוג ברכב מנועי כלשהו ללא רישיון – הוא עלול להיעצר עד תום ההליכים נגדו.

ניתנה היום, 27 באוגוסט 2015, י"ב באלול התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: