ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי עופר (בפני כב' השופט סא"ל משה לוי)

בתיק מס' 3722/16 מיום 31.05.16

(הערר נדחה)

תאריך הישיבה: 13 ביוני 2016, ז' באייר התשע"ו.

העורר הואשם בבית המשפט קמא בעבירה של חברות בכותלה אסלאמיה ב"פוליטכניק" בחברון במהלך שנת 2015, שבמסגרתה צילם בחינות, עטה צעיף של הכותלה וחילק כרוזים מטעמה. עבירה נוספת שיוחסה לעורר היא הסתה באמצעות הרשת החברתית "פייסבוק", על כך שבמהלך שנת 2015 ועד אפריל 2016 פרסם מספר רב של פרסומים בדף הפייסבוק שלו, ובהם שבח לפעולות טרור ולרצח.

התביעה ביקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו, וכב' השופט סא"ל משה לוי קיבל את הבקשה. השופט הנכבד אמנם קיבל את טענת הסנגור, כי החברות בכותלה נפסקה עוד לפני המעצר, אך יש עילת מעצר בעבירת ההסתה, המצויה ברף העליון של חומרה ומסוכנות.

על החלטה זו הוגש ערר ההגנה. הסנגור הנכבד, עו"ד אבו עומר טען כי העורר מכחיש כל קשר לחשבון הפייסבוק שבו פורסמו דברי ההסתה, וטוען כי מעולם לא היה לו חשבון כזה וכי לא הוא שכתב את הדברים. ראיה לכך שאדם אחר השתמש בדף הפייסבוק היא שגם לאחר שהעורר נעצר המשיכו להתפרסם מסרים שונים בדף הפייסבוק המיוחס לו. פסיקה מן העת האחרונה תומכת בטענתו, כי בהיעדר הוכחה ברורה על הקשר בין העורר לבין החשבון, אין מקום לעצור אותו עד תום ההליכים בשל הפרסומים המיוחסים לו.

התובע הצבאי טען, כי עיקר התיק אינו בהסתה אלא דווקא בחברות בכותלה. העורר הופלל בכך שהיה חבר בכותלה בשנת 2015, ואין סיבה להניח כי הפסיק את פעילותו בגוף זה. העורר הכחיש באופן גורף את עצם חברותו בכותלה, ולכן אי אפשר למצוא בדבריו בסיס לטענה, כי החברות הופסקה בשלב כלשהו. אשר להסתה בפייסבוק, טען התובע, כי הדף המיוחס לעורר נושא את תמונתו, הפרטים המזהים בחשבון הם פרטיו של העורר, חלק מן התכנים כתובים בגוף ראשון ואחד מהם מציין כי "אחי צאדק נעצר במעצר מנהלי". העדכונים המאוחרים בדף הפייסבוק אמנם מלמדים כי אדם אחר הצליח להיכנס לדף ולעשות בו שינויים – חלקם נועדו להיטיב עם העורר – אך הדבר אפשרי גם אם המחשב או הטלפון הנייד שבאמצעותם התחבר העורר לחשבון נותרו מחוברים, או שנשמרה בהם סיסמת הכניסה לחשבון, גם לאחר המעצר. לכן, אין לראות בכך ראיה לכך שהחשבון לא נוהל על ידי העורר. לעורר היו למעלה מ- 16,000 (!) עוקבים, ומכאן שהתכנים המסיתים שפורסמו בדף הפייסבוק שלו הופצו בתפוצה רחבה ביותר והדבר מלמד על הסיכון הרב הטמון בעורר ומצדיק את מעצרו.

לאחר שבחנתי את הראיות שבתיק ואת טיעוני הצדדים, גיבשתי דעה שונה מדעתו של השופט קמא.

אני סבור, כי הבסיס הראייתי לעבירת ההסתה אינו מוצק דיו, בעיקר משום שלא הוכח במידת ודאות מספקת – אפילו לשלב זה – כי חשבון הפייסבוק האמור נוהל או נשלט בידי העורר. כפי שקבעתי בהחלטתי ב- ע"מ 2319/16 וחיד מוסא, כאשר נאשם מכחיש כל קשר לחשבון ולדף פייסבוק ואף טוען כי מעולם לא היה לו דף כזה, יש צורך בראיה ברורה או בחוות דעת מומחה, שתלמד על קשר הכרחי בין העורר לבין חשבון הפייסבוק האמור. ראיות כאלה לא הוצגו. אכן, כמו בתיקים אחרים, יש ראיות המקימות חשד כבד כי העורר הוא שכתב את הדברים המפורסמים בדף הנושא את שמו, אך קישור שמעבר לספק סביר לא נמצא עדיין. כמו בתיקים אחרים, גם כאן לא בדקו החוקרים אם אנשים אחרים קשורים לחשבון, ולא חקרו אנשים שאולי מכירים את פעילותו של העורר בפייסבוק. איש מתוך 16,000 העוקבים והחברים של העורר בפייסבוק לא נשאל אם הוא יודע על פעילותו של העורר ברשת החברתית. העובדה שפעילות בדף המשיכה גם לאחר מעצרו של העורר מהווה אף היא תמיכה בגרסת ההגנה, כי מישהו אחר בעל גישה ושליטה בדף. לכן, כאמור, קשה לומר כי הראיות הקיימות כעת בתיק יוצרות סיכוי טוב להרשעת העורר בדין. עם זאת, ייתכן כי במהלך המשפט תלובן ותובהר טוב יותר סוגית הקישור של העורר לחשבון, ולכן איני שולל כליל את האפשרות שתושג הרשעה בהליך העיקרי.

לעומת זאת, ושוב בניגוד לדעתו של השופט קמא, אני חושב ש קיימת עילת מעצר בשל העבירה של חברות בכותלה אסלאמיה. העורר הופלל בידי מר חאלד עצפור כמי שהוא חבר בכותלה אסלאמיה ופעל מטעמה במהלך שנת 2015. אני מקבל את טענת התביעה, כי אין ראיה ואין סיבה להניח, כי חברות זו הופסקה. העורר לא טען זאת חקירתו, שכן הכחיש את חברותו מכל וכל. העורר עדיין סטודנט באוניברסיטה האמורה ולכן אין שינוי מהותי בנסיבות, שיצדיק את ההנחה כי העורר הפסיק את חברותו בגוף הסטודנטיאלי של חמאס.

גם אם פעילות האחרונה הידועה של העורר הייתה ביוני 2015, עדיין מדובר בעבירה שמקימה עילת מעצר, בייחוד בתקופה רגישה זו, שבה החמאס מנסה לחדש פעילותו ולקדם מעשי אלימות בכל מסגרת.

לכן, לא אוכל לומר כי החלטתו של השופט קמא לעצור את העורר עד תום ההליכים הייתה שגויה, גם אם נימוקיו להחלטה שונים מנימוקיי.

הערר נדחה.