ע"מ 2402/15 צאאב אחמד מחמוד סיד אחמד נ' התביעה הצבאית

העורר נעצר עד תום ההליכים על בסיס קביעתו של ביהמ"ש קמא כי קיימות ראיות לכאורה לשורה של עבירות המיוחסות לו, העוסקות בחברותו בכותלה האיסלאמיה ממרץ 2013 ועד סוף שנת 2014, בהשתתפותו באסיפות של הארגון ובביצוע שירות עבור הארגון. ביהמ"ש קמא אף קבע כי קיימת עילת מעצר, אשר לא ניתן לאיינה בחלופה. בקובעו כאמור, דחה ביהמ"ש את טענות הסנגור כי העורר הפסיק את חברותו בסוף שנת 2014, ועל כן, לא מתקיימת עילת מסוכנות. בקביעה האמורה, התבסס ביהמ"ש על דבריו של העורר כי פעילותו נפסקה עקב מעצרו על ידי הרשות הפלסטינית.

בערר, תקף הסנגור את קביעותיו של ביהמ"ש קמא במישור עילת המעצר. לשיטתו, המעשים שבוצעו על ידי העורר אינם בעלי סממני מסוכנות מובהקים והעובדה כי הוא הפסיק את חברותו מחזקת את הסברה שאינו מסכן את ביטחון האזור. הסנגור הדגיש כי מרשו נעצר על ידי הרשות הפלסטינית במשך שלושה ימים, בסוף דצמבר 2014 ולמרות שחזר ללימודיו, הפסיק כל פעילות. הסנגור מסר כי הדבר תואם את הצהרת העורר בחקירה. במישור האישי, הסביר הסנגור כי אבי העורר חולה לב. על רקע אלה, ביקש להורות על שחרור העורר בתנאים מגבילים.

מנגד, טענה התביעה כי העורר מסר לחוקרים שהוא עדיין חבר בכותלה האיסלאמיה, גם אם חדל מפעילות. בנסיבות אלה ובשים לב לעובדה כי העורר עדיין לומד באוניברסיטה, סברה התביעה שלא פחתה המסוכנות הטמונה בשחרור העורר. התביעה הדגישה כי נסיבות חיצוניות הביאו להקפאת פעילותו. לאור זאת, ביקשה לדחות את הערר.

כאמור, הסנגוריה לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה, המבוססות, בין היתר, על דבריו של העורר עצמו.  בחקירתו, מיום 21.04.15, נשאל העורר מה הקשר שלו לחמאס והשיב: "אני תומך בחמאס, אני חבר בכותלה האיסלאמית" בהמשך דבריו, ולאחר שנועץ בסנגור, מסר העורר כי הפסיק את פעילותו בכותלה, לאחר מעצרו ברשות הפלסטינית בדצמבר 2014.

על כן, בהיעדר ראיה לסתור, יש להניח לטובת העורר, כי הפסיק את פעילותו כאמור.

ברם, על אף שיש לעובדה זו משקל בקביעת קיומה של עילת מעצר ובבחינת החלופות לה, איני סבור כי די בה כדי להכריע את ענייננו לצד השחרור.

כפי שהטיבה התביעה לטעון, לא ניתן להתרשם מהראיות שחל שינוי תודעתי של ממש אצל העורר. העורר עדיין מזדהה ותומך בארגון החמאס וחבר בכותלה האסלאמית (השוו ע"מ 2442 + 2443/06 מחטוב נ' התוב"ץ (פורסם בנבו, 15.06.06), בו הודגש הצורך בשינוי משמעותי בתפיסת עולם). הפסקת פעילותו לא רק שארעה תקופה קצרה מאוד לפני מעצרו (21.04.15), אלא שהיא נובעת ממעצרו ברשות הפלסטינית.

במצב דברים זה, נראה כי הפסקת הפעילות לא עמדה במבחן הזמן ומשאינה מעידה על שינוי בתפיסתו של העורר, אין היא מכריעה באשר לקיומה של עילת מעצר ממשית. בעניין זה, נחזור ונדגיש את שקבענו לא אחת כי בשל אופיו ומעשיו של ארגון הכותלה האסלאמיה, המהווה בשר מבשרה של תנועת החמאס, החברות בו מקימה עילת מסוכנות.   

הקביעה האמורה בנוגע לעורר מתחזקת לאור העובדה שהוא ממשיך ללמוד באותו מוסד אקדמי בו פעל מטעם הארגון.  

לנוכח האמור, גם בהתחשב בטיעוני הסנגור, מגיע אני למסקנה כי מעשיו של העורר מקימים עילת מעצר של מסוכנות שאינה מאפשרת שחרור בחלופה. בהתאם, נדחה הערר.

ניתנה היום, 16 בספטמבר 2015, ג' בתשרי התשע"ו, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

נשיא

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: