ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי ביהודה (בפני כב' השופט סא"ל משה לוי)

בתיק מס' 4358/16 מיום 26.05.16

(הערר התקבל)

תאריך הישיבה: 08 ביוני 2016, ב' בסיון התשע"ו.

ההליך בערכאה הראשונה

בכתב האישום שהוגש נגד העורר מיוחסת לו עבירה אחת של גניבת רכב, ולפיה ביום 15/4/16 הגיע לחניון נחל אוג, כשהוא נוהג ברכב יונדאי אדום, ושם גנב מכונית טויוטה שחנתה במקום.

בבית המשפט הצבאי יהודה הורה כב' השופט סא"ל משה לוי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בהחלטתו סקר השופט קמא בהרחבה את טיעוני הצדדים, ולאחר מכן פסק, כי קיימות ראיות לכאורה המספיקות לשלב זה של הדיון, וקיימת עילת מעצר משום שגניבת רכב היא עבירה "המהווה מכה באזור". הכרסום הראייתי שתיארה הסנגורית בטיעוניה, שראוי כי יתברר במהלך המשפט העיקרי, אינו מספיק כדי להקהות את עילת המעצר במקרה זה.

על החלטה זו הוגש ערר ההגנה.

טיעוני הצדדים בערר

בדיון בפניי טענה הסנגורית, עו"ד גלעדי, כי אין תשתית ראייתית מספקת אפילו לכאורה, ואין עילת מעצר, שכן מדובר בעבירת גניבה אחת בלבד, לנאשם שעברו נקי מעבירות רכוש.

לטענת הסנגורית, יש רק שתי ראיות רלוונטיות: האחת, צילום וידיאו של רכב אדום שחלף בקרבת מקום הגניבה. הראיה השנייה היא מעצרו של העורר כשהוא נוהג ברכב יונדאי אדום, שנלווית לה חוות דעת של מז"פ ולפיה "אפשרי" שזהו הרכב שצולם במצלמת האבטחה סמוך למקום.

אמנם יש למשטרה פלט של איכון טלפונים, אך לא צורפה לו חוות דעת של מומחה שיסביר מה ניתן ללמוד מן הפלט, והאם אכן הוא מלמד שהעורר היה בקרבת הזירה ביום האירוע. העורר מסר בחקירתו כי מספר הטלפון שאוכן על ידי המשטרה אינו זכור לו, שכן יש ברשותו 5-6 מספרי טלפון. הטלפון האמור לא נתפס ברשותו של העורר בעת מעצרו. אישה שהייתה בקשר טלפוני עם העורר אמנם מסרה שהתקשרה למספר האמור, אך לא ברור מתי הצליחה לשוחח עם העורר במספר זה. התשתית הראייתית אינה מוצקה ולכן יש לשחרר את העורר ממעצר בתנאים שונים,  ולאפשר לו לנהל את הגנתו כשהוא משוחרר.

התובע הצבאי טען, כי מכלול הראיות הנסיבתיות במקרה זה יוצר תשתית המספיקה להרשעת העורר. הראיות העיקריות הן הימצאותו של רכב אדום – הדומה לרכב בו נתפס העורר – בזירת האירוע; איכון הטלפון הסלולארי של העורר באזור ורד יריחו, בקרבת מקום הגנבה, למרות שהעורר טען כי היה ברמאללה במשך כל היום; ושקרי העורר בחקירתו בנוגע לשימוש שעשה במספר הטלפון הסלולארי שמוכר למשטרה, ובנוגע למועדים שבהם שכר רכב מחברת השכרה, לרבות ביום הגניבה המדובר. לכך מצטרפת ראיה מחזקת, בדבריו של מחמד אבו-חדיג'ה, שנעצר עם העורר ברכב האדום האמור, ומסר לשוטרים – בשיחה שתועדה בזכ"ד ולא באמרה – כי העורר אמר לו במהלך הנסיעה המשותפת, שהוא מוכר כלי רכב גנובים.

התובע טען עוד, כי יש עילת מעצר של מסוכנות: לעורר עבר פלילי קודם, בעבירות שמניעיהן כלכליים, ומהותן התעשרות על חשבון אחרים. העבירה הנוכחית נעברה בתחכום ותוך מעורבות של אחרים, ובנסיבות שהיא נעברה – לאור יום ובקרבת בעלי הרכב – היה פוטנציאל להידרדרות לאלימות.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בחומר הראיות הרב למדי שנאסף בתיק זה, מצאתי כי אלה הראיות העיקריות:

• סרטוני וידיאו ממצלמת אבטחה בקרבת צומת אלמוג: בסרטונים שהוצגו בפניי נראה רכב אדום חולף מספר פעמים בצומת הסמוך לכניסה לישוב אלמוג, בשעות הצהריים של יום 15/4/16. באחד הסרטונים נראה רכב אדום דוחף מאחור רכב לבן, ובדרך זו מסיע אותו מן הצומת אל הכביש הראשי וממשיך להסיעו על הכביש.