ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי יהודה (בפני כב' השופט סא"ל ערן לאופמן)

בתיק מס' 4281/16 מיום 30/5/16

(הערר נדחה)

תאריך הישיבה: 07 ביוני 2016, א' בסיון התשע"ו.

המשיב הואשם בעבירה אחת של סחר בציוד מלחמתי, על כך שבאמצע שנת 2015, בחברון, רכש מאדם אחר "אקדח מסוג 6 מ"מ", כלשון כתב האישום המקורי.

התביעה ביקשה מבית המשפט קמא לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט דחה את הבקשה וכתב בהחלטתו כי קיימת הפללה אחת נגד העורר, והכחשתו הגורפת של המשיב מקימה מספר ספקות: כתב האישום מייחס למשיב רכישת אקדח מעד תביעה אחר ולא מן העד המפליל; לא ברור מה הרקע להפללה; עברו של העורר נקי ויש לו עבודה קבועה. לכן, מצא השופט קמא לנכון להסתפק בחלופת מעצר, והורה לשחרר את המשיב בתנאי שיפקיד ערבות של 10,000 ₪, ויציג ערב צד ג' לסך של 10,000 ₪ נוספים.

התביעה הצבאית הגישה ערר על החלטה זו.

לטענת התובעת הנכבדה, בכתב האישום המקורי נפלה טעות ברישום שמו של האדם שממנו רכש המשיב את האקדח. כתב האישום תוקן, והשם הנכון הרשום בו הוא שמו של העד המפליל, מאהר בדוי. עדותו של המפליל זוכה למספר חיזוקים, המלמדים על כך שהוא אכן סוחר באמצעי לחימה רבים ושונים, ובמהלך חקירתו אף נתפסו מספר כלי נשק.

כפי שקבע גם בית המשפט קמא, העבירה שבה מואשם המשיב מקימה עילת מעצר של מסוכנות, ועברו הנקי של המשיב וחלוף כשנה מאז הרכישה אינן סיבות מספיקות לשחררו ממעצר. העובדה שהמשיב מתגורר בחברון מקימה גם עילה של חשש להימלטות מן הדין.

ראוי לציין, כי במהלך הדיון הפניתי אל התובעת שאלות בנוגע לסוג האקדח שנמכר לעורר, משום אקדח בקוטר 6 מ"מ לא מוכר לי. עיון בנוסח האמרות שמסר העד המפליל העלה כי הוא כתב בכתב ידו בערבית כי מכר למשיב "אקדח 16". התובע הגיבה לגילוי זה, כי אמנם לא ברור עד תום טיבו של האקדח שנמכר למשיב, אך אין בכך כדי לכרסם במסוכנות שנשקפת ממנו.

מנגד טען הסנגור, כי בית המשפט קמא לא שגה בהחלטתו הסופית לשחרר  את המשיב. לטענתו, העד המפליל נחשד במעורבות במספר פיגועי ירי, ואין להתפלא על כך שבחר להפליל אחרים, אפילו לשווא, רק כדי לרצות את חוקריו. מכל מקום, המשיב הופלל בכך שרכש אקדח, ולא נשק התקפי. הדבר היה לפני כשנה ולא ברור מה עלה בגורל הנשק. לא ברור על איזה אקדח דיבר המפליל, משום שגם אקדח בקוטר 16 מ"מ אינו מוכר, ולא ידוע אם מדובר נשק תקני או מאולתר, ואם היה תקין. לא נמצא נשק כלשהו ברשות המשיב במהלך החקירה. המשיב לא התכחש באופן גורף להיכרותו עם המפליל, אך עמד בתוקף על כך שלא רכש ממנו אקדח. ראוי לתת אמון בגרסתו המאוזנת של המשיב.

לאחר תום הדיון מסרה התביעה הודעה בכתב לבית המשפט, ולפיה בחנה שוב את חומר הראיות, ותיקנה את כתב האישום, כך שנכתב בו כעת כי האקדח שאותו רכש המשיב היה "אקדח 16". עוד מסרה כי במקום אחר בחומר הראיות נכתב מפי המפליל ביחס לאקדח דומה כי מדובר ב"אקדח מסוג 16, יורה כדורי 9 מ"מ, צבעו שחור בלגי". אקדח מסוג דומה מוזכר גם בתיקים אחרים. אין סיבה להניח שמדובר בנשק שאינו תקין.

הסנגור הגיב בכתב להודעה זו, כי אין הוכחה שהאקדח שעליו מדברת התביעה קשור למשיב, שכן המפליל דיבר על מספר רב של עסקאות בכלי נשק רבים ושונים, ואין הוכחה כי מדובר באותו אקדח.

עיינתי בראיות הרבות בתיק.

העד המפליל מאהר בדוי, מסר בחקירתו פרטים על מספר פיגועי ירי שבהם השתתף אחיו, ועל מספר רב של עסקאות שעשה באמצעי לחימה שונים, מאקדחים ועד רובים ומקלעים. באמרתו המשטרתית מיום 28/2/16 מסר העד בדוי כי "בשנת 2015 באמצע השנה מכרתי 2 אקדחי 6 מ"מ ל- 1. מרואן רג'בי כבן 35 מחברון, עובד כנהג משאית. 2. כאמל ג'אבר...". באמרה הכתובה בערבית נרשם כי העד מכר למשיב "אקדח 16". באמרה משטרתית מיום 29/2/16 מסר העד מאהר כי מכר שני אקדחי 16 מ"מ למרואן גבי (כך רשום) ולכאמל ג'אבר. בזכ"ד מחקירתו בשב"כ נכתב כי בשנת 2015 מכר העד שני אקדחי 16 מ"מ למרואן רג'בי ולכאמל ג'אבר.

כפי שציינה התובעת בהודעתה המאוחרת בכתב, באמרה של העד מאהר מיום 17/3/16 הוא מסר כי בתמורה לרובה 16-M מקולקל שקיבל מאחמד אלסבעאוי הוא נתן לו "אקדח 16" בתוספת 6000 ₪, והסביר כי "את האקדח הזה קניתי מקודם מ-"השיח" מרמאללה שציינתי אותו בחקירות הקודמות, במחיר 22,000 שקלים, האקדח מסוג 16 יורה כדורי 9 מ"מ צבעו שחור בלגי".