ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי בפתח תקווה (בפני כב' השופט סא"ל אליהו נימני)

מיום 25.05.16

(הערר נדחה)

תאריך הישיבה: 29 במאי 2016, כ"א באייר התשע"ו.

העורר מצוי בחקירת שירות הביטחון הכללי, החל מיום 10.05.16. הוא חשוד בחברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת.

ביום 25.05.16 ,הוארך מעצרו על ידי בית המשפט קמא ב-9 ימים. בהחלטתו, קבע בית המשפט קמא כי קיימים חשד סביר ועילות מעצר. עוד קבע בית המשפט כי היה מקום להאריך את המעצר במלוא התקופה המבוקשת, היינו 12 ימים, אולם בשל העובדה שהחקירה מתנהלת תחת צו מניעת מפגש, הורה על קיצור התקופה והעמדתה על 9 ימים כאמור.

מכאן ערר הסנגוריה, במסגרתו מציין בא כוח העורר כי הוא "מגשש באפלה" לנוכח צו מניעת המפגש. על כן, עותר הסנגור להידוק הביקורת השיפוטית ולבחינה מעמיקה של הצורך בהארכת המעצר. הסנגור מבקש כי אקבע האם קיימות ראיות, ובלעדיהן אורה על שחרור מרשו. לחילופין, הוא מבקש לקצר את התקופה ולהצמידה למועד פקיעת מניעת המפגש.

מנגד, סומכת התביעה את ידיה על החלטת בית המשפט קמא וטוענת כי החקירה מתקדמת על פי תוכניתה, במטרה להגיע למיצוי. יחד עם זאת, ימי המעצר האמורים נדרשים לביצוע פעולות חקירה רבות.

בשל מניעת המפגש, שמעתי את העורר בנפרד. העורר הצהיר כי הוא מוכן לעמוד לדין ככל שיש ראיות נגדו, אך הוא אינו מבין מדוע נדרשה הארכת מעצר.

עיינתי בראיות, ובדו"חות המידע הסודיים ומצאתי כי אכן קיימות ראיות הקושרות את העורר לעבירות המיוחסות לו. עוד התרשמתי כי לחוקרים תוכנית סדורה, המחייבת את הארכת המעצר, כפי שנקבע על ידי ביהמ"ש קמא. למותר לציין, כי החשדות מקימים עילת מעצר של מסוכנות.

אמנם, החקירה מתנהלת תחת צו מניעת מפגש, דבר המחייב הידוק הביקורת השיפוטית. יחד עם זאת, קבענו לא פעם, כי במצב דברים זה, אין הכרח להצמיד את ימי הארכת המעצר לימי מניעת המפגש. את תקופת המעצר יקבע ביהמ"ש לפי כלל השיקולים הרלוונטיים, בראשם צורכי החקירה וצמצום הפגיעה בזכויות החשוד. לצד האמור, מובן כי בידי הסנגוריה הזכות לבקש עיון חוזר, ככל שבתום המניעה יסתבר שקיימת עילה לכך.

בעניינינו, התרשמתי כי תקופת המעצר שנקבעה הולמת את נסיבות המקרה, ומאזנת נכונה בין צורכי החקירה לבין הרצון להדק את הביקורת השיפוטית.

בהתאם לכך, נדחה הערר.

ניתנה היום, 29 במאי 2016, כ"א באייר התשע"ו, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.