ע"מ 20387-03-15 מנו איתור גיוס והכוונה נ' רשות המיסים

מונחת בפני בקשה שכותרתה "בקשה למחיקת השומה על הסף".

המבקשת עוסקת באיתור, גיוס ומיון מועמדים ישראלים תושבי ישראל לעבודות ביטחון בתעשיית הספנות בחו"ל. לטענתה, עיקר עיסוקה הוא במתן שירותים לחברה זרה מחוץ לישראל והיא פועלת בהתאם לדרישותיה של החברה הזרה, ולפיכך דיווחה על עסקאותיה כעסקאות החייבות במס בשיעור אפס וזאת בהתבסס על סעיף 30(א)(5) או סעיף 30(א)(2) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ).

המשיב הוציא שומת עסקאות למבקשת על שום שסבר כי השירותים שנתנה המבקשת לחברה הזרה, ניתנו גם לתושבי ישראל בישראל, ולפיכך עסקאותיה חייבות במס בשיעור מלא. לטענתו מקבלי השירותים הם המועמדים הישראלים הפוטנציאליים לעבודה, אשר מפיקים תועלת והנאה ממשיים משירותים אלו, בין היתר בקבלת מידע על עבודת הספנות, חוות דעת אישיות על כל מועמד, ציוד ומדים וכיוצא באלה.

המבקשת הגישה השגה על השומה, ומשזו נדחתה, הוגש ערעור במסגרתו הוגשה אף הבקשה שלפני.

אלה עיקר הטענות שמעלה המערערת בבקשתה:

• השגתה נדחתה מבלי שהמשיב בחן ושקל את כלל טענותיה, אלא אך ורק את טענתה כי על השירותים חל מס בשיעור אפס מכוח סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ. המשיב התעלם לחלוטין מטענה מרכזית בהשגה לפיה על השירותים חל מס בשיעור אפס מכוח סעיף 30(א)(2) לחוק מע"מ.

• משלא דן המשיב ומשלא החליט בטענה זו, דינו כדין מי שלא החליט בהשגה בתוך שנה מיום הגשתה, ולפיכך, ובהתאם לסעיף 82(ד) לחוק מע"מ, יש לראות בה כאילו נתקבלה. לחילופין, יש לראות בשתיקתו של המשיב כהודיה מצדו בדבר נכונותה של הטענה.

• חלק אינטגראלי ממלאכת השומה הוא בחינת ההשגה, מתן החלטה והצגת נימוקים להחלטה. כיוון שלא עשה כן, פעל המשיב בניגוד לסמכותו ולהוראות החוק. החלטת המשיב בהשגה בטלה אף מכוח החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958.

• היה על המשיב לנמק את החלטתו גם בהתאם לסעיף 77(ג) לחוק מע"מ הקובע חובה זו במפורש. המדובר על חובת הנמקה מוגברת שבה יש לפרט את הנסיבות, האיזון בין האינטרסים והשיקולים שהביאוהו להחלטה.

• למבקשת קיימת זכות לדעת את הבסיס להחלטה בעניינה, בין היתר כדי להבטיח כי ערעורה יהיה ענייני וממוקד ויאפשר לה לתקוף באופן ישיר את המידע ששימש נגדה. לכן, יש לבטל את ההחלטה על הסף.